למרות עליית האינפלציה בארה"ב: הפד נותן למשקיעים רוח גבית אופטימית

 | 23.10.2022 12:35

| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |

האם אנגליה היא הקנרית במכרה הפחם? כמו לא מעט אנשים, גם אנחנו בפסגות שאלנו את עצמנו במהלך השנתיים האחרונות איך יסתיים הניסוי של הדפסת הטריליונים בעולם? אינפלציה היתה התשובה המיידית, אבל לא פעם ולא פעמיים גם הזכרנו את הסיכון שבהיווצרות ניתוק בין הבנק המרכזי לממשלה על רקע הפער בין הצורך של הראשונים לעצור את האינפלציה והרצון של השניים לעשות לבוחרים הפוטנציאליים נעים בגב. 

כדוגמה לאירועים בעבר שבהם ניתוק כזה היווה איום על השווקים, הבאנו את ישראל ב-2001 ואת ארה"ב בשנות ה-50 על רקע מלחמת קוריאה (הפד מימן לממשל האמריקאי לא מעט מהמאמץ של מלחמת העולם השנייה. כשהממשל ראה כי טוב וביקש תמיכה כדי לצאת למלחמה בקוריאה הפד סרב ותשואות האג"ח האמריקאי זינקו). האירועים האחרונים בבריטניה מלמדים כי סיכון מסוג זה לא עבר מהעולם ועלול להפוך למשמעותי, בעיקר באירופה. 

כבר כיום בבריטניה ובגוש האירו המדיניות המוניטרית נאלצה לבצע התאמות שהופכות אותה להרבה פחות יעילה. בבריטניה הבנק המרכזי נאלץ לחזור לרכוש אג"ח כדי למנוע קריסה של גופי הפנסיה. גם בגוש האירו הסדקים במדיניות ECB מתחילים להתגלות, כאשר הרצון של הבנק המרכזי להילחם באינפלציה הגבוהה נתקל בעובדה שהאג"ח של ממשלת איטליה מתקרב לרף ה-5%, רף שנתפס בעבר כנקודת אל-חזור. 

לכן, אם לדוגמה ג'ורג'יה מלוני תרצה לקיים את הבטחותיה להפחתות מסים באיטליה, סביר להניח שה-ECB שנאלץ, בניגוד לרצונו, להמשיך לממן את הגירעון האיטלקי - לא ממש יתלהב. התנגדות ה-ECB למהלך עלולה מצד אחד לייצר רעשים פוליטיים נוספים בגוש האירו, שגם כך לא ממש רגוע, בעיקר לפני החורף שמגיע, ומצד שני להוביל לאובדן אמון באשר ליכולת של הבנק המרכזי למנוע את משבר החובות של איטליה, שפשוט נדחה ב-10 שנים והבעיות בו לא טופלו מעולם. 

בנקודה זו כדאי לציין שגם בהיבט זה נדמה שישראל נמצאת במקום הרבה יותר טוב לעומת שאר העולם. לא רק שהאינפלציה פה פחות גבוהה ומאפשרת לבנק ישראל להיות "עדין" יחסית מבחינת המדיניות שלו, אלא גם שהחשש שהעלאות הריבית יביאו למשבר ושהממשלה (זו שתוקם, מתי שתוקם, אם תוקם) תצטרך להתנגד למדיניות בנק ישראל, כמעט ולא קיים.

| הפד מפריח בלון ניסוי

ביום שישי האחרון הפריח הפד בלון ניסוי לשווקים בעזרת כתבה ב"וול סטריט ג'ורנל", ואין ספק שניתן להגדיר את תוצאות הניסוי כהצלחה. בסופו של יום, ובעקבות הכתבה, שוקי המניות עלו בחדות ותשואות האג"ח שטיפסו במהלך כל השבוע - ירדו. 

אז מה היה בכתבה שהמשקיעים כל כך אהבו? לפי "וול סטריט ג'ורנל" (שנתפס בדרך כלל כשופר של הפד), לאחר העלאת הריבית הבאה, שתעמוד שוב על 75 נ"ב, בפד יבחנו את האפשרות לשינוי המדיניות בהמשך הדרך. שינוי הכיוון עשוי לבוא לידי ביטוי בהאטה של העלאות הריבית, בעצירה או אפילו בהפחתות ריבית. 

אמירה זו של הפד נתנה למשקיעים סימן ראשון לכך שאולי אפשר סוף-סוף לעצור לנשום ולצפות לפרק הבא של מדיניות הפד - מה שבז'רגון בשווקים אוהבים לכנות Pivot. 

די ברור שהפד לא יעבור באופן מיידי מהמדיניות הנוכחית למדיניות של הפחתות ריבית. לא צריך שהריבית תרד כדי שהסנטימנט בשווקים ישתפר באופן משמעותי. בנקודת הזמן הנוכחית, השונות של תחזיות הריבית עשויה להגיע לאחוז שלם בטווח של שלושה חודשים. אי ודאות כזו לגבי קצב העלאות הריבית היא כל כך גבוהה, שכמעט בלתי ניתן לבנות אסטרטגיית השקעות מבוססת תמחור או תרחיש מאקרו-כלכלי. 

לכן, גם אם הפד ממשיך להעלות ריבית אבל בקצב איטי ויציב יותר, ואפילו אם הריבית תיוותר גבוהה למשך רוב 2023 (מה שנראה כרגע כתרחיש הסביר ביותר), המשקיעים יוכלו להירגע לרגע ולחשב מסלול מחדש.