שוק הקריפטו לקראת מהפכה? מסקנות מטיוטת הצעת חוק שדלפה בארה"ב

 | 09.06.2022 17:32

| אסף אלמליח, אנליסט קריפטו בכיר בבית ההשקעות Proxibit |

נקודות מפתח בסקירה השבועית:

  • רשות ני"ע האמריקאית תחקור את בייננס על הנפקת המטבע BNB

  • יפן - המדינה הראשונה לחוקק את חוק המטבעות היציבים

  • ניתוח: דומיננטיות גוברת בביטקוין ומטבעות יציבים

  • היחס בין לונגים לשורטים - סימן לפחד מופרז?

בייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מסתבכת (שוב) עם הרגולטורים - הפעם עם האמריקאים. רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה השבוע כי תפתח בחקירה נגד בייננס בגין הנפקת מטבע הקריפטו BNB. המטבע BNB הוא המטבע הרשמי של בורסת בייננס. אלה שהאמינו בעתידה של הבורסה להוביל את תחום המטבעות הדיגיטליים, מצאו ערך במטבע ובחרו להשקיע בו, או בחרו להחזיק בו כדי לקבל הטבות בעמלות הבורסה.

מה הסיבה לחקירה? כל חברה העוסקת במטבעות דיגיטליים יודעת כי רגע הנפקתו של מטבע דיגיטלי הוא למעשה חזית ההתנגשות מול הרגולטורים ברחבי העולם, והרגולטור האמריקאי בפרט. מבחן האווי האמריקאי הוא מבחן משפטי המבחין מהי הנפקת נייר ערך שצריכה להיות רשומה ומאושרת על ידי הרשות וגורמים רלוונטיים (בדומה למניה של חברה), לעומת הנפקה שאינה נייר ערך, שאינה כרוכה במכשולים רגולטוריים קשים מנשוא. ההגדרה היא כזו: "השקעת כסף במוסד מסוים עם ציפייה סבירה לרווחים מצד המשקיע, כאשר רווחים אלו יהיו פרי מאמצם של אחרים".

במקרה של בייננס, בעת השקת המטבע BNB נמכרו לציבור 100 מיליון מטבעות BNB, כאשר סך הגיוס מהציבור עמד על 15 מיליון דולר, כך שהשקעה מהציבור היתה גם היתה.

נעבור לשאלה השנייה העולה מההגדרה של מבחן האווי: האם מדובר במוסד מוכר? כן, בורסת בייננס היא בעלת חברות הרשומות במדינות רבות בעולם, כולל ארה"ב. והשאלה השלישית שעולה מההגדרה של מבחן האווי, האם הייתה ציפייה לרווח מצד המשקיעים? ובכן, רוב, אם לא כל הפרויקטים המשיקים מטבע דיגיטלי, עונים על שאלה זו בשלילה, בטענה שקניית המטבע אינה אמורה לשמש ליצירת רווחים עבור משקיעים, אלא פשוט לפתוח למשתמשים דלת לשימוש בשירות עתידי שמציעה החברה. במקרה של בייננס, מחזיקי המטבע זוכים לשלם עמלות נמוכות יותר בבורסה. אבל על זאת כמובן, ה-SEC חולקת.

השאלה הרביעית והאחרונה היא האם רווחי המשקיעים היו פרי מאמצם של אחרים בחברה, שפעלו באופן אקטיבי למען מקסום תשואות המשקיעים? התשובה לשאלה זו תמונה במודל "השריפה" של המטבע BNB. בייננס טענה בדף הלבן (מסמך ההנפקה) של המטבע כי כדי לשמור על נדירותו וערכו של המטבע, בכל רבעון החברה תקנה מטבעות BNB חזרה מהציבור ו"תשרוף" אותם, ובכך תפחית את ההיצע בשוק ותעלה את ערכו של המטבע. מכאן, פרי מאמצם של אנשי החברה הוא הסיבה לרווחי המשקיעים.

רשות ניירות ערך האמריקאית לא יכולה לרדוף אחרי כל מטבע דיגיטלי שמונפק, אבל בהתחשב בפומביות החברה ובהיתקלויות בעבר עם רגולטורים ברחבי העולם, המטבע של בייננס נהפך למטרה נחשקת בעיני הרגולטור.

המשמעות של חקירה כזו, מניסיון העבר, אינה כצעקתה. מטבעות אחרים שנחקרו על ידי הרשויות האמריקאיות לעתים קרובות שילמו קנסות והמשיכו בדרכם. עם זאת, חשש המשקיעים ממעורבות בהנפקה לא חוקית גורר בדרך כלל ירידות בערך המטבע.

מוטב שבייננס יסדירו את הנושאים הרגולטוריים במהרה, כי ככל שהשוק מתבגר - המשקיעים מתפקחים ומבינים שאי ציות רגולטורי אינו מיטיב עם אף אחד מהצדדים.

| יפן - המדינה הראשונה לחוקק את חוק המטבעות היציבים/h2

קריסתו של מטבע הקריפטו היציב (סטייבלקוין) TerraUSD בחודש שעבר שלחה אקוסיסטם בעל שווי שוק של 40 מיליארד דולר לכמעט אפס בתוך ימים ספורים. הסערה סביב המטבע והנזק שנגרם למשקיעים ממטבע, שנחשב בטוח ויציב לכאורה, עורר רגולטורים ברחבי העולם לפעול כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד. בעוד שבמדינות מסוימות מבקשים לנקוט צעדים משפטיים נגד יוזמי המטבע שקרס, יפן הופכת לכלכלה הגדולה הראשונה שמציגה חוק מקיף בנוגע למטבעות היציבים.

הפרלמנט היפני העביר השבוע הצעת חוק, שהבהירה את הסטטוס החוקי של סטייבלקוינס, והגדירה אותם בעצם ככסף דיגיטלי. על פי החוק, מטבעות יציבים חייבים להיות מקושרים למטבע הין היפני (JPY) או מטבע מדיני חוקי אחר, ולהבטיח למחזיקים בהם את הזכות לפדות אותם בערכם הנקוב.

הזכות לפדות את המטבע היציב תמורת מטבע פיאט אמיתי אינו ברור מאליו בעולם הקריפטו. מנפיקת המטבע היציב הגדול בעולם, USDT של חברת Tether, מאפשרת פדיון מטבעות פיאט אך ורק ל"חשבונות מאושרים" - משמע, רק לגופים מוסדיים. הזכות לפדות מטבעות כאלה כנגד הנכס האמיתי לכל משקיע באשר הוא, היא בראש ובראשונה ההגנה הבסיסית והיעילה ביותר על המשקיעים הפרטיים.

על פי ההגדרה המשפטית, המטבעות היציבים יכולים להיות מונפקים אך ורק על ידי בנקים מורשים, סוכני העברת כספים רשומים וחברות נאמנות. עם זאת, החקיקה ביפן אינה מתייחסת למטבעות יציבים מגובים בנכסים קיימים ממנפיקים בחו"ל, כמו תת'ר, או המטבעות האלגוריתמיים. בורסות קריפטו ביפן אינן סוחרות במטבעות יציבים.

עצם חיוב הרגולטור היפני להצמיד את המטבע היציב למטבעות שהם הילך חוקי בלבד, מייצר את ההגנה הדרושה מקריסות קטסטרופליות כמו שקרתה עם TerraUSD - מטבע שלא היה מגובה במטבעות ובנכסים בעולם האמיתי, אלא במטבע הקריפטו LUNA ובביטקוין - ולכן, נחשב לסטייבלקוין אלגוריתמי.

מטבעות הפועלים בשיטה מסוכנת זו לא חדלו מלהתקיים. יש פרויקטים כמו TRON ו-Waves, שעדיין מפעילים מטבעות יציבים אלגוריתמיים ומציעים למשקיעים תשואה דו-ספרתית על נעילת המטבע בחוזה חכם במערכת שלהם. למעשה, TRON, אחד מפרויקטי הבלוקצ'יין המוערכים בעולם, נהפך לפרויקט ה-DeFi (מימון מבוזר) השלישי בגודלו בעולם במונחים של TVL (כמות כסף הנעולה בפרוטוקולים של הפרויקט), בזמן שברוב פרויקטי ה-DeFi המשקיעים משכו כספים בצורה מאסיבית. כמות הכספים שזורמת לפרויקט, מונעת בעיקר בשל המטבע היציב האלגוריתמי החדש שלו, שמבטיח תשואה דו-ספרתית. נשמע מוכר?

| הודלפה טיוטת הצעת חוק בארה"ב שמבקש לחולל מהפכה ברגולציה על קריפטו/h2

אציג כאן כמה מסקנות לגבי טיוטת הצעת החוק בארה"ב שדלפה באחרונה, המבקשת לחולל מהפכה ברגולציה על מטבעות קריפטו. כאן תוכלו לראות את טיוטת הצעת החוק .

ראשית, ראוי לציין כי בהצעת החוק טמונה הזדמנות אמיתית עבור תחום הנכסים הדיגיטליים. עם זאת, יש חוסרים ופגמים בדוח, נציין גם אותם.

  • פטור ממס על עסקאות מתחת ל-200 דולר - זאת אולי ההצעה הדרמטית ביותר בטיוטה. אי-תשלום מס על עסקאות נמוכות יהווה בסיס לשימוש תדיר במטבעות דיגיטליים, ברמת היומיום, בלי לפחד משיקולי מס ולתעד כל עסקה קטנה.
  • רווחי כריית מטבעות ימוסו רק ביום פדיון למטבע פיאט, ולא ביום "עשיית הרווח" - הקלה משמעותית לכורי מטבעות קריפטו ומתן ודאות, נוסף על פחות עבודה לרגולטור.
  • הרשות למסחר בסחורות ובחוזים עתידיים בארה"ב היא שתפקח על נכסים דיגיטליים. התייחסות מהפכנית לנכס שנראה כנייר ערך לכל דבר עד כה.
  • בקשת מיסוי על ארגונים מבוזרים (DAO) בדיוק כמו במבנה של חברה. מדובר בהצעה עמומה ביותר: כיצד זה יתבצע ואיך יאכפו את החוק על ארגונים מבוזרים שאינם משלמים? הרי אין אדם/חברה/יישות משפטית שאליהם ניתן לפנות.
  • הסדרת המטבעות היציבים: חובה על מנפיק המטבע לגבות את הנכס ביחס של 1:1. זהו סעיף חשוב ובלתי נמנע, לאור המפולות האחרונות כמו זו של Terra. עם זאת, לא מפורט איזה נכסים בדיוק יכולים להוות גיבוי. האם אג"ח ומניות גם בפנים, או רק דולרים?

אחת השאלות שאינן ברורות היא שאלת האכיפה בהרבה היבטים בחוק. אם ישנו מטבע שעובר על החוק, האם ניתן לחייב בורסות למחוק אותו מהמסחר? עוד שאלה היא מהו עתיד האנונימיות במטבעות דיגיטליים? ככל הנראה, העתיד אינו אנונימי במיוחד.

בכל מקרה, מדובר בהצעת החוק החשובה ביותר שהוגשה עד כה בנוגע למטבעות קריפטו, מפורטת ומעמיקה. את החוק הגישו סנאטורים משני צדי המפה הפוליטית בארה"ב (די נדיר בתקופה זו באמריקה) - והתקווה היא ששיתוף פעולה כזה יגרום למקבלי ההחלטות להטות אוזן.

| הבריחה אל הביטחון: דומיננטיות גוברת בביטקוין ומטבעות יציבים/h2

שווי השוק של ביטקוין מתוך סך שווי שוק המטבעות הדיגיטליים הוא אחד הסימנים החשובים להבנת סנטימנט השוק. אלה שמכירים את הדינמיקה בשוק זה, יכולים להסיק מנתון זה לבדו על תנועות שוק עתידיות.

דומיננטיות הביטקוין והמטבעות היציבים נמצאת בעלייה יציבה בחודש האחרון, לאור העובדה שמשקיעים נאבקים עם אינפלציה גבוהה בעולם, מלחמה באוקראינה ועליות ריבית בכל רחבי העולם.

הדומיננטיות של הביטקוין עומדת כעת על כ-47%, שיא שלא נצפה מאז אוקטובר 2021. נתון זה לבדו מספר את הסיפור של הפחתת סיכונים בשוק הקריפטו מצד המשקיעים. הבריחה מהמטבעות האלטרנטיביים ברורה, הביטחון בנכסים אלה בהשוואה לביטקוין נמוך יותר.

כעת, שווי השוק של ביטקוין והמטבעות היציבים הגדולים (USDT, USDC, BUSD) עומד על כמעט 60% מהשוק. עם זאת, נתון זה עדיין נמוך בהשוואה לשנת 2020, שהיתה שנה חיובית בסך הכל ולא התאפיינה בבריחה למטבעות "בטוחים יותר".