המשק הישראלי יכול לשאוב עידוד מצמיחת הפדיון הכולל ברבעון הראשון

| יניב בר, כלכלן בחטיבת שוקי הון של לאומי |

ענף המלונאות מתאושש: מספר הלינות במלונות תיירות בישראל עמד בחודש אפריל על כ-1.945 מיליון (נתונים מנוכי עונתיות), כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר אמנם בנתון נמוך בכ-4.7% בהשוואה לחודש מרץ, אך גבוה בכ-50% לעומת אפריל 2021, זמן קצר לאחר פתיחתו המחודשת של המשק לפעילות. 

בשליש הראשון של השנה (ינואר-אפריל) עמד מספר הלינות המצטבר על כ-7.2 מיליון, היקף גבוה משמעותית מהתקופות המקבילות ב-2021 (כ-2.6 מיליון) וב-2020 (כ-5.1 מיליון), אך נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (לפני פרוץ משבר הקורונה), אשר במהלכה עמד מספר הלינות המצטבר על כ-8.6 מיליון. נתונים אלה, בשילוב עם נתוני כניסות תיירים לישראל ויציאות של ישראליים לחו"ל, מלמדים על מגמת התאוששות בענף המלונאות המקומי מאז ראשית שנת 2022. זאת, לאחר פגיעה ממושכת בפעילות הענף בשנים 2020-21, עקב הגבלות הקורונה – בדגש על אלה שנוגעות במישרין לענף התיירות, ובראשן: ריחוק חברתי, הגבלת התקהלות ועוד.

כפי שניתן לראות בתרשים, היקף לינות הישראליים עודנו גבוה משמעותית מהיקף לינות התיירים, וגבוה גם ביחס לרמתו מלפני משבר הקורונה. מספר הלינות החודשי הממוצע של ישראלים מאז פתיחת המשק לפעילות (כלומר מחודש אפריל 2021) עומד על כ-1.4 מיליון לינות, זאת בהשוואה לממוצע של כ-1.13 מיליון לינות בתקופה שקדמה למשבר (01/2019-02/2020). עם זאת, יש לציין שבאפריל ירד היקף לינות הישראליים בכ-13.7% לעומת מרץ, זאת על רקע עלייה חדה ביציאות לחו"ל, מגמה אשר, בתרחיש מרכזי, צפויה להימשך בתמיכת המחיר היחסי הגבוה של נופש בישראל וצמצום היקף מגבלות הקורונה ביעדי תיירות רבים בחו"ל.

במקביל, התאוששות נרשמה גם במספר לינות התיירים החודשי, שעמד בחודשים מרץ-אפריל השנה (בממוצע) על כ-465 אלף לעומת כ-65 אלף (בממוצע לחודש) מאז פרוץ משבר הקורונה (03/2020-02/2022). יש לציין שמדובר עדיין בהיקף נמוך ביחס לרמה בתקופה שקדמה למשבר (ממוצע חודשי של כ-1.02 מיליון), אולם ניכרת התאוששות בחודשים האחרונים, כאמור.

לסיכום, ההתאוששות בענף המלונאות בחודשים האחרונים באה הודות להימשכות הרמה הגבוהה ביחס לעבר של לינות הישראליים, ועלייה בהיקף לינות התיירים. אמנם מספר הלינות הכולל בעת הנוכחית (מרץ-אפריל) נותר נמוך בכ-8% בהשוואה לרמתו ערב המשבר, אולם ניכרת מגמה של התאוששות לאחר דעיכת התחלואה בקורונה. במבט קדימה, חזרה לרמת הלינות שהייתה ערב המשבר צפויה רק לאחר חזרתם המלאה של התיירים לישראל, תהליך אשר עשוי להיות איטי והדרגתי לאור ההאטה בסביבת הצמיחה העולמית ומהלך ההידוק המוניטארי העולמי, במקביל לעליית האינפלציה.

| עלייה מתונה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש אפריל

נתוני הלמ"ס מלמדים כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי אנשים פרטיים (בבתי עסק מקומיים בלבד) עלה במתינות בחודש אפריל בשיעור של כ-0.6% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), ועלה בשיעור גבוה יותר של כ-3.9% בהשוואה לאפריל 2021.

העלייה בחודש אפריל חלה על רקע עליות ברכישות של הקבוצות: מוצרי תעשייה, כתוצאה מעלייה ברכישות של הלבשה והנעלה, ועל אף ירידה ברכישות של מוצרי חשמל וריהוט; מזון ומשקאות; ומוצרים ושירותים אחרים (מחשבים ותוכנה, דלק חשמל וגז, ציוד ושירותי תקשורת ועוד). מנגד, ירידה מתונה נרשמה ברכישות של ענפי השירותים, עקב ירידות ברכישות של שירותי תיירות טיסות ואירוח ופנאי ובילוי.

מאז פרוץ משבר הקורונה, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי היה תנודתי יחסית, ורשם עליות בתקופות של ירידה בתחלואה לצד ירידות במהלך הסגרים שהיו, זאת בדגש על רכישות של מוצרי תעשייה (שמושפעים באופן ישיר מסגירת המסחר) וענפי השירותים. במרבית החודשים שעברו מאז פתיחתו המחודשת של המשק עם תום הסגר השלישי המהודק (שהסתיים במהלך פברואר 2021), היקף הרכישות היה מעט גבוה בהשוואה לתוואי המגמה הפוטנציאלי, כפי שמתקבל מחישוב של הנתונים בפועל מול תוואי תאורטי שמניח את הימשכות המגמה שהייתה ערב פרוץ משבר הקורונה (בהתאם לצמיחה החודשית הממוצעת בשנים 2017-2019). זאת, הודות להתפרצות ה"ביקוש הכבוש" לצריכה מצד משקי הבית, במקביל לחוסר היכולת לצרוך שירותים עקב הימשכות ההגבלות על פעילות ענפים אלה לפרק זמן ממושך יותר.

אולם, מראשית שנת 2022 היקף הרכישות היה מעט נמוך מהתוואי הפוטנציאלי, בין היתר, על רקע העלייה ביציאות של ישראליים לחו"ל, והקשחת התנאים הפיננסיים במשק (עליית סביבת האינפלציה והריבית). בתרשים המצורף, ניתן לראות את הפער בין היקף הרכישות (הממוצע) בפועל בינואר-אפריל 2022 לעומת הרמה הפוטנציאלית, בחלוקה לפי קבוצות רכישה. ניתן לראות כי בענפי השירותים (שטרם התאוששו מהשפעות משבר הקורונה) ובענפי התעשייה (בין היתר כ"תיקון" לצריכה העודפת במהלך 2021) הפער הוא השלילי ביותר, בעוד שההוצאות על מזון ומשקאות גבוהות מהפוטנציאל.

במבט קדימה, נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי מבנק ישראל (נתונים יומיים, שמתפרסמים בתדירות שבועית, והם במחירים שוטפים ומנוכים מהשפעות של עונתיות) מצביעים על ירידה מתונה בחודש מאי (1-23/5), כך שנראה כי המגמה הנוכחית צפויה להימשך. באשר לשנת 2022 כולה, אנו מעריכים כי הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-8.1%, על-פי התרחיש המרכזי אך צפויה להאט באופן משמעותי בשנה הבאה, בהנחת חזרה מלאה של המשק לצמיחה בהתאם לפוטנציאל.

| ברביע הראשון של השנה נרשמה צמיחה בפדיון הכולל במשק 

נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה, שפורסמו במהלך חודש מאי, הצביעו על ירידת התוצר בכ-1.6% (במונחים שנתיים) לעומת הרביע הקודם (ראה/י הרחבה בסקירתנו מה-17.5.22).

ואולם, הירידה הייתה טכנית ולא כזאת שמצביעה על האטה בפעילות הכלכלית במשק, שכן עיקר הירידה הגיע מכיוון הגידול המשמעותי ביבוא (שמקטין את התוצר, כשיתר הדברים קבועים), בעוד שהשימושים המקומיים (צריכה פרטית וציבורית והשקעות) צמחו ב-8.5% (במונחים שנתיים).

חיזוק לכך מתקבל מבחינה של נתוני הפדיון בענפי המשק והייצור התעשייתי לחודש מרץ, נתונים אשר לא היו זמינים בעת פרסום האומדן הראשון של החשבונאות הלאומית. בתרשים המצורף ניתן לראות את שיעורי השינוי ברביע הראשון של השנה לעומת הרביע האחרון של 2021, בענפים נבחרים (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים).

מהתרשים עולה כי הפדיון בסך ענפי הכלכלה (ללא יהלומים) צמח בכ-1.4%, ושיקף צמיחה במרבית ענפי הפעילות. בלטו לחיוב, הפדיון של שירותי ניהול ותמיכה (בין היתר על רקע העלייה בהיקף הטיסות לחו"ל, שכן ענף זה כולל את סוכנויות הנסיעות) ומסחר סיטוני. בנוסף, ניתוח של פעילות ענפי התעשייה מלמד כי בלט לחיוב הייצור התעשייתי בענפי הטכנולוגיה העילית (תרופות, מחשבים ואלקטרוניקה ועוד), שצמח בשיעור חד של כ-9.4%. מנגד, בלטו לשלילה, אך עם ירידות מתונות יחסית, הייצור התעשייתי בענפי הטכנולוגיה המסורתית ואמנות, בידור ופנאי, ייתכן שעקב חששות הציבור מהתקהלות בזמן גל ה"אומיקרון".

במבט קדימה, מדדי הפדיון צפויים להמשיך ולצמוח גם בחודשים הבאים, אך כפי הנראה תוך האטה בקצב, בהשוואה לצמיחה המהירה שנרשמה אשתקד – שנת ההתאוששות המהירה ממרבית השפעות משבר הקורונה. להערכתנו, שנת 2022 צפויה להסכם בצמיחה של כ-5.3% בתוצר המקומי של המשק כולו (בתרחיש מרכזי). לאחר מכן, צפויה התכנסות לקצב צמיחה התואם את פוטנציאל הצמיחה של המשק (סביב 4% בשנה).

הכותב הוא כלכלן בבנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של לאומי. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.

קבלו את האפליקציה

הצטרפו למיליוני משתמשים ביישומון Investing.com והשאירו יד על הדופק של השווקים העולמיים.

הורידו עכשיו

נכתב על ידי: יניב בר