יונתן כץ | 06.03.2022 12:53
| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
בשבוע האחרון ההסלמה במלחמה באוקראינה, ללא תחושה של סיום מתקרב, העיבה על השווקים. גם המשך העלייה במחירי האנרגיה (ומחירי סחורות אחרות) בעולם תמך בפסימיות הכללית.
נתוני תעסוקה חיוביים לא הצליחו לאושש את השווקים ביום שישי. תשואות האג"ח ירדו על רקע flight to safety אך גם עקב ההערכה שתוואי העלאת ריבית הפד עשוי להיות מתון יותר יחסית לציפיות לפני המלחמה.
בניתוח של לחצי האינפלציה במבט קדימה, קיימת חשיבות לגבי התפתחות השכר במשק. תקופת הקורונה מקשה על ניתוח השכר בשל הירידה החדה במספר המועסקים לפני שנה ועלייתו עד סוף 2021. לכן, אנו מחשבים את קצב עליית השכר השנתי מחודש דצמבר 2019 (ערב הקורונה) ועד דצמבר 2021 (לפי נתוני השכר בניכוי עונתיות).
ניתוח זה מראה שהשכר הממוצע עלה בקצב שנתי של 4.2% (8.6% בשנתיים האחרונות). השכר עלה בצורה חדה בעיקר בענף מידע ותקשורת (שירותי היי טק) עם עלייה של 7.2%, בתעשייה השכר עלה ב-5.2%, ובבינוי ב-5.8%.
בהודעת הריבית בנק ישראל עדיין לא נשמע מודאג מקצב עליית השכר. חשוב לזכור שבשנתיים האחרונות פריון (TASE:PERI) העבודה בסקטור העסקי עלה ב-9% (במצטבר), מה שמאפשר לחלק מהפירמות "לספוג" את עליית השכר בלי לגלגל אותה על הצרכן.
לסיכום: למעט במספר ענפים, השכר הממוצע בישראל עולה בקצב "סביר" והרבה פחות מעליית השכר בארה"ב. בכול זאת, חזרה לתעסוקה מלאה תומכת בלחצי שכר בשנים הבאות.
בפברואר הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-2.3% לעומת הממוצע של חודש ינואר, עם עלייה חדה בצריכת שירותי תיירות (מנוכה עונתיות). בפברואר, רמת הצריכה (רכישות בכרטיסי האשראי) גבוהה ב-11% יחסית לאמצע ינואר 2020, צריכת שירותי מסעדות גבוהה ב-30%, מוצרי התעשייה ב-6%, ומזון ב-15%. יחד עם זאת, צריכת שירותי תיירות ירדה ב-14%.
השלכות: התאוששות מהירה בפעילות ודעיכה של גל האומיקרון תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל.
בפברואר נוספו 678 אלף מועסקים חדשים (מעבר לצפי של 390 אלף). הסקטור העסקי הוסיף 654 אלף מועסקים אשר התפזרו באופן רחב בין הסקטורים השונים, אירוח ופנאי הוסיף 179 אלף מועסקים.
שיעור האבטלה ירד ל-3.8% מ-4.0% בינואר, שיעור האבטלה מתקרב לרמה ערב הקורונה (3.5%). שיעור ההשתתפות נותר יציב על 62.3%.
שיעור ההשתתפות בקרב גילאי 55+ עדיין נמוך יחסית. חסרים כ-2.3 מיליון מועסקים עד לתעסוקה מלאה (או יותר נכון: לשיעור התעסוקה ערב הקורונה).
לא חל שינוי בשכר לשעת עבודה בפברואר, הקצב השנתי התמתן ל-5.1% מ-5.5%. קשה להסביר את הקיפאון בשכר הממוצע בפברואר (הצפיות היו לעלייה של 0.5%).
יתכן שתמהיל הגידול במספר המועסקים (גידול מהיר בעובדי אירוח ופנאי עם שכר נמוך יחסית) מיתן את הגידול בשכר הממוצע. עדיין שוק העבודה בארה"ב מתהדק ותומך בלחצי שכר ולכן גם בהמשך לחצי אינפלציה.
השלכה: שיפור מהיר בשוק העבודה תומך בהעלאת ריבית הפד ב-0.25% במרץ וב-1.5% שנה קדימה. השאלה החשובה הינה: עד כמה המלחמה באוקראינה והעלייה במחירי הסחורות יתמכו בהתמתנות בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שעלול לתמוך בתוואי העלאת ריבית מתון יותר.
בחודש פברואר האינפלציה באיחוד האירופי עלתה ב-0.7% וב-5.8% שנה אחורה (הצפיות היו ל-5.4%) מ-5.1% בינואר.
אינפלציית הליבה עלתה ב-2.7% (הצפי היה ל- 2.5%), האצה מ-2.3% לפני חודש. מחירי האנרגיה עלו ב-31.1% שנה אחורה (האצה מ-28.8% לפני חודש) ותרמו 3.5% לאינפלציה. מחירי התעשייה במדד המחירים לצרכן עלו ב-0.9% בפברואר וב-3.0% שנה אחורה, זאת על רקע עלייה במחירי האנרגיה ושיבושים בהספקה. מחירי השירותים עלו ב-0.2% וב-2.5% שנה אחורה.
במבט קדימה, מחירי הגז עלו ב-50% נוספים מאז ה-21.2 (תחילת המלחמה באוקראינה) ומחירי הנפט עלו ב-10%. קיים סיכון של אפקט אינפלציוני נוסף מכיוון חזית השכר. משא ומתן על הסכמי השכר בגרמניה יחל בחודשי הסתיו.
הדילמה של ה-ECB: האצה באינפלציה על רקע עלייה במחירי האנרגיה פועלת לשחיקת השכר, ירידה בכוח הקנייה והתמתנות בפעילות הכלכלית. חברי ה- ECB מעדיפים לראות את השלכות המלחמה ולא למהר להדק את התנאים המוניטאריים.
השווקים מתמחרים עליית ריבית של 20 נקודות בסיס עד סוף השנה. יהיה חשוב לנתח את המסרים של ה-ECB בהחלטת הריבית ביום חמישי הקרוב.
רביעי - סין: מדד המחירים לצרכן ומחירי התעשייה PPI (פברואר). חמישי - ארה"ב: מדד המחירים לצרכן, הציפיות הן להאצה לקצב שנתי ל-7.9% (מ-7.5% בינואר). אירופה: החלטת ריבית של ה-ECB. שישי-ארה"ב: מדד האמון הצרכני של מישיגן (מרץ).
קשה עדיין להעריך כמה זמן יימשך העימות בין רוסיה ואוקראינה, אך כנראה שמדובר באירוע שצפוי להימשך מספר חודשים לפחות. לפי הנחה זו ננסה להעריך את ההשפעות על תחומי המאקרו השונים.
התנודתיות בשווקים (כולל מחירי הסחורות ושע"ח) גורמת לעדכונים תכופים בתחזית האינפלציה. בשלב זה אנו חוזים אינפלציה של 2.5% שנה קדימה על רקע ההשפעות הבאות:
משקל הסחר הישיר של ישראל עם רוסיה ואוקראינה קטן יחסית (פחות מ-2.5% מתוך סך היצוא של סחורות ושירותים). מנגד, עלייה כללית במתיחות הביטחונית באירופה עשויה לתמוך ביצוא הביטחוני של ישראל לגוש האירופי. בנוסף, העלייה במספר העולים לישראל מהווה גורם אשר תומך בצריכה הפרטית ובהשקעות בנדל"ן ולכן, בסך הכול צפויה האצה קלה בצמיחה בישראל עקב המלחמה באוקראינה.
יחד עם זאת, ברקע צפויה השפעה ממתנת מסוימת בגין הירידות בשווקים ושחיקה בכוח הקנייה של הציבור בשל העלייה באינפלציה.
זו שאלה לגמרי לא פשוטה. לכאורה, עלייה בקצב האינפלציה (האינפלציה שנה אחורה צפויה להגיע ל- 3.9%-4.0% בחודשים אפריל ומאי) תומכת בתוואי העלאת ריבית יותר אגרסיבי על ידי בנק ישראל. יחד עם זאת, בנק ישראל צפוי לשים דגש על אינפלציית הליבה (האינפלציה ללא רכיבי האנרגיה ופירות וירקות) אשר צפויה להישאר סביב 3% .
כדאי לשים לב שבנק ישראל התחיל להציג את אינפלציית הליבה ללא התערבות ממשלתית (אשר עלתה ב-2.4% בינואר, שנה אחורה, 0.3% פחות "מאינפלציית הליבה כולל התערבות ממשלתית").
יחד עם זאת, בנק ישראל ישים לב לעלייה בציפיות האינפלציה בשוק (אשר עלו לכיוון 3% בטווחים הקצרים). בסיכומו של דבר, אנו צופים ריבית בסיסית של 1.0% שנה מהיום. התמתנות באינפלציה ב-2023 תקשה על המשך ריסון מוניטארי.
מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.
מסחר במכשירים פיננסיים ו/או במטבעות קריפטו כרוך בסיכון גבוה להפסד סכום ההשקעה בחלקו או במלואו, ואינו מתאים לכל משקיע. מחירי מטבעות קריפטו מתאפיינים בתנודתיות גבוהה במיוחד וחשופים להשפעה חיצונית כגון אירועים פוליטיים, רגולטוריים או פיננסיים. מסחר על בסיס בטחונות תורם להגדלת הסיכון הפיננסי.
לפני קבלת החלטה לסחור במכשיר פיננסי או במטבע קריפטו, עליך להכיר במלואם את הסיכונים ואת העלויות, הנלווים למסחר בשווקים הפיננסיים, לשקול בזהירות את יעדי ההשקעה, את דרגת הניסיון ואת הנכונות לשאת בסיכונים, ולפנות לייעוץ מקצועי בעת הצורך.
פיוז‘ן מדיה (Fusion Media) מדגישה, שהמידע המוצג באתר אינו בהכרח מדויק או ניתן בזמן אמת. המחירים והנתונים באתר אינם בהכרח מסופקים ע"י בורסות או שווקים, ועשויים להיות מסופקים על-ידי עושי שוק, ולפיכך עשויים להיות בלתי מדויקים ושונים ממחיר השוק בפועל עבור שוק נתון. המשמעות היא, שהמחירים משמשים לאינדיקציה אך אינם מתאימים למטרות מסחר. פיוז‘ן מדיה וכל ספק אחר של נתונים שמוצגים באתר, אינם נושאים כל אחריות בגין נזקים או הפסדים שספגת במסחר או בשל הסתמכותך על המידע באתר.
חל איסור על הפצה, שידור, שינוי, הצגה, רפרודוקציה או אחסון של הנתונים באתר זה או שימוש בהם ללא אישור מפורש בכתב מאת פיוז‘ן מדיה ו/או ספק הנתונים. כל זכויות הקניין הרוחני שמורות לבורסה ו/או לספקים המספקים את הנתונים שבאתר.
פיוז‘ן מדיה עשויה לקבל תגמול ממפרסמים המופיעים באתר, בהתאם לאינטראקציה שלך עם הפרסומות והמפרסמים.