איתות הפד על צמצום קרוב של המאזן תפס את השווקים בהפתעה?

 | 11.01.2022 12:33

| רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות |

  • * השווקים אמנם מגלמים העלאת ריבית קרובה בארה"ב, אך האיתות על צמצום קרוב של המאזן תפס אותם בהפתעה. תמונת מצב משופרת ביחס למחזור העלאת הריבית הקודם צפויה להוביל לריסון מהיר יותר בארה"ב. גורם הנזילות שיחק תפקיד מכריע במגמה החיובית בשווקים הפיננסים ולכן צמצום המאזן יהווה אתגר משמעותי לנכסי הסיכון.
  • * עליית התשואות בשוק האג"ח האמריקאי הובלה על ידי התשואות הריאליות, ולהערכתנו ההתאמה כלפי מעלה בסביבת הריביות הריאליות צפויה להימשך עד להתמתנות בסביבת האינפלציה.
  • * שיפור מסוים בשרשרת האספקה עשוי למתן בהדרגה את אינפלציית הסחורות, אך לחצי האינפלציה מענפי השירותים ומשוק העבודה בארה"ב, שניראה קרוב לתעסוקה מלאה, נותרו גבוהים.

האיתות על צמצום קרוב של המאזן תפס את השווקים בהפתעה

האופטימיות שאיפיינה את תחילת שבוע המסחר הראשון של 2022 ונתמכה גם בהמשך זרימת כספים אל קרנות הנאמנות המנייתיות, התחלפה במהירה לירידות חדות במדדי המניות המובילים וזאת לאחר פרסום פרוטוקול החלטת הריבית לחודש דצמבר בארה"ב. הפרוטוקול, שהצביע על כוונה לריסון מואץ יחסית מצד הפד, הוביל לעליית תשואות מהירה בשוק האג"ח, שבלטה יותר בריביות הריאליות.

עליית התשואות בשוק האג"ח לוותה בעלייה בציפיות לעלייה בריבית לכ-1% בסוף 2022, ונעה סביב 20-25 נ"ב בתשואות הנומינליות בטווח הבינוני והארוך ושל 30-35 נ"ב בתשואות הריאליות. עליית התשואות הובילה לירידות חדות במניות הצמיחה והנדל"ן לעומת עליות במניות המחזוריות עם דגש על האנרגיה והפיננסים. תגובה זו של הענפים המחזוריים משקפת הערכה, שאינה טריוויאלית, ולפיה המעבר לריסון מוניטרי יוביל להתמתנות האינפלציה אך לא ילווה בהאטה משמעותית בפעילות.

להערכתנו הפד יתקשה להוביל לתוצאה שכזו, שכן סביבת האינפלציה הגבוהה, כאשר ברקע תגובה איטית של צד ההיצע ועליית השכר, דוחקים אותו לנקיטת מדיניות להאטה הביקושים בכדי למתן את האינפלציה.

תמונת מצב משופרת ביחס למחזור העלאת הריבית הקודם תוביל לריסון מהיר יותר בארה"ב

הרקע לדיון שעלה מפרוטוקול הריבית כלל תמונה ריאלית חיובית, שיפור בשוק העבודה, לחצי אינפלציה מצד הביקוש ומשרשרת האספקה (שהצפי הם שיימשכו בשנה הקרובה גם אם בעוצמה פחותה) ותנאים פיננסים נוחים. מבחינת שוק העבודה, חלק מהחברים רואים את שוק העבודה כהדוק מאוד נוכח העלייה המהירה בשכר, וחושבים ששוק העבודה בתעסוקה מלאה.

הערכה זו זכתה לחיזוק מדו"ח התעסוקה לחודש דצמבר, פורסם בסוף השבוע החרון, והצביע על ירידה באבטלה מתחת ל-4% (להערכת הפד מהווה רמת שיווי משקל של הטווח הארוך) ועלייה מהירה בשכר. מבחינת האינפלציה, צוין כי האינפלציה גבוהה משמעותית מאשר ההערכות הקודמות, וקיים חשש מעליית מדרגה בציפיות לאינפלציה מעבר ליעד. מרבית החברים מצפים אמנם להתמתנות ב-2022 וב- 2023, בהשוואה לזו שנרשמה בשנה האחרונה, אך כולם העלו את תחזיות האינפלציה בפרט ל 2022, כאשר סיכון האינפלציה נוטה כלפי מעלה.

גורם ההפתעה העיקרי בפרוטוקול היה בעיקר ההבנה שהפד הולך לצמצום מוניטרי מהיר יותר, שכולל העלאת ריבית בשילוב עם צמצום המאזן. בעוד ההערכה לקצב העלאות ריבית מהיר יותר לא צריך היה להפתיע, שכן ה-DOTS התעדכנו באופן משמעותי כלפי מעלה, ניראה שעיקר ההפתעה היה בצפי למעבר לצמצום מהיר יותר של המאזן. הדיון בנוגע לתוואי המדיניות המוניטרית התמקד בנירמול המדיניות, בדרכים לצמצום ההרחבה כולל התייחסות להיקף המאזן בטווח הארוך. ההשוואה למהלך צמצום המאזן ולמחזור העלאת הריבית האחרון שיקפה אבחנה שהמצב הנוכחי מאופיין בכלכלה חזקה יותר ובאינפלציה גבוהה יותר, ולכן תומך בצמצום מוניטרי מהיר יותר(ריבית ומאזן).

מכלול הגורמים מוביל לכך שכמעט כל החברים מעריכים שראוי להתחיל בצמצום המאזן לאחר העלאת הריבית הראשונה, וזאת בשונה מהמחזור האחרון בו צומצם המאזן רק לאחר כשנתיים ממועד העלאת הריבית הראשונה. בנוסף, חלק מהחברים העריכו שראוי להעלות ריבית מוקדם יותר או בקצב מהיר יותר, ולהתחיל לצמצם את המאזן זמן קצר לאחר העלאת הריבית הראשונה. בהתחשב בתמחור הנוכחי בשווקים, שמגלם העלאת ריבית ראשונה כבר בחודש מרץ הקרוב, צמצום המאזן יכול להתחיל במהלך הרבעון השני. לפיכך, גורם הנזילות ששיחק תפקיד מרכזי במגמה החיובית הממושכת בשווקים הפיננסים, צפוי לעבור שינוי משמעותי בכיוון מרסן, וזאת עד לנקודה בה תירשם ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה. 

גורם הנזילות שיחק תפקיד מכריע במגמה החיובית ולכן צמצום המאזן יאתגר את נכסי הסיכון

התגובה השלילית של השווקים למסר ה"ניצי" מהפרוטוקול מובנת בהתחשב בניסיון העבר של צמצום הרכישות ובפרט צמצום המאזן.

הפסקת רכישות האג"ח בסוף 2014 וצמצום המאזן והעלאת הריבית ב-2017-2018 איתגרו את השווקים, גם אם לא באופן מיידי, למרות שבוצעו באופן הדרגתי מאוד שנפרס על פני מספר שנים. ב-2015 שוקי המניות התאפיינו בתנודתיות עם נטייה לירידות במקביל ללחץ על מחירי הסחורות ומגמת התחזקות של הדולר. ב-2017 הכלכלה העולמית נהנתה משיפור מסונכרן ומציפיות להפחתת מיסים אגרסיבית של ממשל טראמפ, גורמים שסיפקו רוח גבית לנכסי הסיכון למרות המדיניות  המרסנת. התפוגגות הגורמים הללו, בין היתר בהשפעת התגברות מלחמת הסחר, פעלו להידרדרות מהירה בשווקים בסוף 2018, התפתחות שסימנה את סיום מחזור העלאות הריבית.   

כיום בהתחשב בכך שהאינפלציה גבוהה משמעותית מהמחזור האחרון, וברקע שוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה, מהלך הריסון צפוי להיות מהיר יותר ולפעול להקשחת התנאים הפיננסיים, להתחזקות הדולר ולירידה במחירי הסחורות (ערוץ תמסורת מהיר יחסית להורדת הציפיות לאינפלציה), וזאת עד לירידה ברורה בסביבת האינפלציה.