בנק ישראל יעלה ריבית? אולי מעט, אבל לא בטווח המיידי

 | 14.10.2021 11:14

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר מלאומי שוקי הון |

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה בישיבתה מ-7 באוקטובר, להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. ברקע להחלטה עמדה אופטימיות בעקבות ההתמודדות המוצלחת של המשק עם הגל הרביעי של הקורונה. מצב הפעילות הכלכלית של המשק הישראלי טוב יחסית, מה שבא לידי ביטוי בעדכון כלפי מעלה של נתוני הצמיחה ההיסטוריים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ועדכון של תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). כמו כן, הנגיד ציין את פוטנציאל הצמיחה הגבוה יותר של המשק (4% לעומת 3%) על רקע עדכון של נתוני הצמיחה ההיסטוריים, שערכה הלמ"ס.

הנגיד הדגיש את האתגרים לצמיחה בטווח הארוך. בפרט, הודגש הקושי בשוק העבודה ומידת אי ההתאמה שבין הכישורים של מחפשי העבודה לדרישות המעסיקים. הנגיד הדגיש את הצורך בשיפור ההשקעה בהון האנושי של ישראל, לרבות שיפור תהליך ההכשרות המקצועיות, בכדי למנוע אבטלה מבנית גבוהה יותר בהשוואה למצב ערב המשבר.

הנגיד הדגיש את הסיכון לגלים נוספים של תחלואה. זהו סיכון ממשי שיכול לפגוע בצמיחה בהמשך בהיקף של כנקודת אחוז שלמה. כמו כן, לדברי הנגיד, ישנה מידה רבה של אי-וודאות גלובלית עקב צווארי בקבוק בצד ההיצע, כפי שבא לידי ביטוי במחירי האנרגיה, ההובלה וסחורות אחרות. הנגיד הדגיש את סוגיית האינפלציה בעולם ובפרט את שאלת הזמניות בעלייה של האינפלציה. הנגיד התייחס בדבריו לאינפלציה של מחירי נכסים והביע חשש מתנודתיות עולה בשוקי הנכסים בעולם וחשש מן הרמה הגבוהה של השווקים.

באשר לנושא שער החליפין של השקל, הנגיד הדגיש את המעבר המבני מתעשייה לשירותים בישראל, שהינה גם תוצאה של ההתחזקות המתמשכת של השקל. במסגרת זו בנק ישראל איננו מנסה לשנות מגמה זו. בהקשר זה, נציין כי קצב רכישות המט"ח של בנק ישראל הואט בחודשים יולי-ספטמבר לממוצע חודשי של כ-1 מיליארד דולר לעומת ממוצע חודשי של כ-4.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021. היקף הרכישות המצטבר מתחילת השנה עומד על כ-28 מיליארד דולר לעומת מסגרת מינימלית של 30 מיליארד דולר. ייתכן שההאטה בקצב הרכישות הינה חלק מתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרי, עקב השיפור בפעילות ודעיכת המשבר. בכל מקרה, יש להדגיש שאין לבנק ישראל רמה נקובה פומבית להיקף ההתערבות בשוק המט"ח והבנק יתערב כפי שימצא לנכון.

לסיכום, אף שהריבית לא השתנתה, חלו שינויים במדיניות בנק ישראל בנושא של מידת ההרחבה הכמותית. בנק ישראל כבר הפסיק צעדים מרחיבים בשוק האשראי שמתפקד כהלכה, ועתה הכריז על צפי לסיום תכנית רכישות האג"ח עד לסוף 2021, זאת לאחר מיצוי המסגרת לכך (של 85 מיליארד שקל). במבט קדימה, תוואי הריבית של בנק ישראל נגזר מתוואי הצמיחה והאינפלציה, ועל רקע זה תיתכן עליית ריבית קלה בשנת 2022, אך לא בטווח המידי. בהקשר זה, הדגיש הנגיד כי במדינות שכבר העלו ריבית, האינפלציה גבוהה משמעותית מהיעד, בשונה מהמצב בישראל. כמו כן, בנק ישראל הדגיש את דרגות החופש הטובות העומדות לרשות בנק ישראל, ועל רקע זה מהלך עליית הריבית עשוי להיות מתון ולא בטווח הקרוב.