לאומי: העלייה באינפלציה לא תימשך בעוצמתה הנוכחית גם במהלך 2022

| סקירה שבועית מאת ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות, לאומי |

השבוע נרשמה מגמה של יציבות בשוק האג"ח הממשלתיות בישראל. העובדה שהתשואות הארוכות בארה"ב מתייצבות בתקופה האחרונה סביב רמה של 1.65%-1.75% בטווח של 10 שנים, מייצבת גם את רמת התשואות בשוק הישראלי. משקיעים זרים ממשיכים להגדיל החזקות באג"ח ממשלתיות, כאשר מראשית השנה הואצה מגמה זו.

בסיכום שבועי נסחר מדד האג"ח הכללי הממשלתי כמעט ללא שינוי במחיר. כפי שניתן לראות בגרפים 2-1, הן האג"ח השקליות הלא צמודות והן האג"ח צמודות המדד נסחרו כמעט ללא שינוי ברמת התשואות. נראה שהתייצבות התשואות בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב ברמה של 1.65%-1.75% בטווח של 10 שנים הביאה להתייצבות גם בתשואות הארוכות המקומיות.

התשואות הקצרות ממשיכות לשמור על יציבות, על רקע המשך המסרים של בנק ישראל כי הריבית המקומית צפויה להישאר נמוכה עוד תקופה ארוכה. בנק ישראל ממשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות בקצב של כ-4.0 מיליארד שקל בחודש, ונראה כי הוא צפוי להשלים את מכסת הרכישות עד לסוף השנה הנוכחית. במהלך השנה האחרונה הגדיל בנק ישראל את החזקות האג"ח הממשלתיות שברשותו בסך של כ-40 מיליארד שקל.

מקור הגרפים: גלובס טרייד

לצד העלייה של בנק ישראל בהחזקות אג"ח ממשלתיות, בולטת המשך מגמת העלייה של החזקות אג"ח ממשלתיות בידי משקיעים זרים. מגמה זו, שהתחילה ביוני 2020, התחזקה מראשית 2021. במהלך השנה האחרונה הגדילו המשקיעים הזרים את ההחזקות באג"ח ממשלתיות בסך של כ-35 מיליארד שקל.

כנגד הגידול בהחזקות משקיעים זרים ובנק ישראל, בולטת הירידה בהחזקות הבנקים, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה באג"ח ממשלתיות במהלך השנה האחרונה. בשנה האחרונה בולטת המשך מגמת העלייה של משקיעים מוסדיים בהשקעות בחו"ל.

מקור הגרף: בנק ישראל

| תמונת מצב שבועית בשוק המט"ח/h2

בנק ישראל האט את קצב רכישות המט"ח בחודש מרץ, על רקע התייצבות השקל סביב רמה של 3.3 שקלים לדולר. מראשית השנה השלים בנק ישראל רכישה של קרוב למחצית מהסכום המינימלי (30 מיליארד דולר) שעליו הצהיר שירכוש השנה. במהלך מרץ רכש בנק ישראל קרוב ל-2.0 מיליארד דולר בשוק המט"ח. מדובר בירידה ביחס לקצב הרכישות בחודשים ינואר-פברואר, שעמד על ממוצע חודשי של קרוב ל-6.0 מיליארד דולר.

נראה כי הירידה בקצב הרכישות מיוחסת להיחלשות השקל לרמה של סביב 3.3 שקלים לדולר - היחלשות שנבעה ברובה, ככל הנראה, מהתחזקות הדולר בעולם. בנק ישראל רכש יותר מ-13.7 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון של 2021. הסכום הכולל של הרכישות ברבעון מהווה קצב שנתי של כ-55 מיליארד דולר במונחים שנתיים - רמה גבוהה משמעותית מהתוכנית המוצהרת של 30 מיליארד דולר בשנה.

יתרות המט"ח של בנק ישראל נושקות לרמה של 190 מיליארד דולר. ניהול היתרות ברמות אלה מהווה אחריות כבדה, בעלת משמעות כספית לאומית. בשנת 2020, תיק היתרות נשא תשואה שלילית במונחי שקל, בשל ייסוף של השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקות היתרות, ובעיקר מול הדולר.

מקור: אגף כלכלה בנק לאומי

יש לציין כי מראשית השנה פוחת קלות שער השקל ביחס לדולר, אבל מדובר בפיחות שנבע, כאמור, בעיקר ממהלך התחזקות הדולר בעולם. ביחס לסל המטבעות, נסחר השקל ביציבות יחסית מראשית השנה.

מקור: בנק ישראל.

| המשך ירידה בשיעור האבטלה ועליה ברכישות/h2

ההתאוששות הכלכלית בישראל ממשיכה לבוא לידי ביטוי בירידת שיעור האבטלה והמשך העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי. במחצית הראשונה של מרץ, שיעור האבטלה ה"רחב" ירד באופן משמעותי ל-12.0%, לעומת 15.4% במחצית השנייה של פברואר, ובמקביל שיעור האבטלה ה"רגיל" ירד גם כן, מ-5.6% ל-4.4% (גרף 6). מדובר ברמה הנמוכה ביותר של שיעור האבטלה ה"רחב" מאז המחצית הראשונה של ספטמבר 2020, בטרם נכנס המשק לסגר השני (בחגי תשרי), שמשמעותה היקף של כ-493 אלף מובטלים.

ירידת האבטלה חלה על רקע פתיחת המשק והסרה של מרבית הגבלות הקורונה, שאיפשרה חזרה לפעילות רחבה יותר, וכתוצאה הביאה לחזרה של עובדים למעגל העבודה. המשך תהליך פתיחת המשק הביא לעלייה בפעילות הכלכלית, שבאה לידי ביטוי בירידת האבטלה (ה"רחבה") לרמה שבה הייתה בין הסגר הראשון לסגר השני (סביב 12%).

אנו מעריכים כי ככל שתהליך פתיחת המשק ימשיך ויתקדם, במקביל למהלך פעיל לצמצום התשלום לעובדים שהוצאו לחל"ת ומסרבים לעבודה ו/או להכשרה מקצועית, צפויה ירידה מתמשכת בהיקף העובדים שבחל"ת, שתוביל להמשך ירידת שיעור האבטלה ה"רחב" עד לשיעור חד-ספרתי לקראת סוף השנה. ואולם, לאור ההשפעה המבנית השלילית של משבר הקורונה על שוק העבודה, והיעדר יישום של ממש של תוכניות להכשרה והסבה מקצועית, לא צפויה בקרוב חזרה להיקף האבטלה (בהגדרתו הצרה) שהיה טרם המשבר (כ-4%, שהם כ-150 אלף מובטלים).

מקור התרשים: אגף כלכלה בנק לאומי

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי עלה בכ-4.5% בחודש פברואר (לעומת החודש הקודם), שבמהלכו החל תהליך הסרת ההגבלות על הפעילות, לרבות פתיחת המסחר. כפי שניתן לראות בגרף 7, קבוצת המוצרים שהושפעה לאורך המשבר במידה הרבה והמיידית ביותר מההגבלות, היא קבוצת מוצרי התעשייה (ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה והלבשה והנעלה). הפעילות בקבוצה זו ירדה בחדות עם הטלת ההגבלות, ועלתה באופן חד עם ההסרה שלהן.

כך, בחודש פברואר עלה היקף הרכישות בקבוצה זו בכ-32% בהשוואה לחודש ינואר, שבמהלכו ירד היקף הרכישות בכ-36%, על רקע כניסתו של המשק לסגר השלישי המהודק. עליות נרשמו גם ביתר קבוצות המוצרים, להוציא את תחום השירותים (תיירות, טיסות, פנאי ובילוי ועוד) שבו נרשמה ירידה של כ-5% בהיקף הרכישות.

נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי המתפרסמים על ידי בנק ישראל, מצביעים על עלייה חדה בהיקף הרכישות בחודש מרץ (ובתחילת אפריל), שבמהלכו תהליך פתיחת המשק התקדם ביתר שאת. נראה כי חופשת חג הפסח, שחלה השנה במרץ, תרמה גם כן לגידול בהוצאות בכרטיסי אשראי במשק המקומי, בפרט על רקע השמים הסגורים. העלייה הייתה רוחבית בסך הכל, ובלטה בעיקר בענפים: תיירות, מסעדות, פנאי וחשמל ביגוד וריהוט, כאשר מנגד נרשמו ירידות בהוצאות על מזון. על פי אומדננו להיקף הרכישות מנוכה העונתיות לחודש מרץ, שמתבסס על נתוני בנק ישראל, נראה כי צפויה עלייה בסך הרכישות בכרטיסי אשראי, בהובלת הענפים שצוינו.

לסיכום, הסרת ההגבלות על הפעילות (שהתאפשרה הודות לשיעור המחוסנים הגבוה בישראל, כ-57%, שהם כ-5.3 מיליון איש, שהתחסנו לפחות במנה אחת) הובילה לעלייה חדה יחסית בצריכה מצד משקי הבית המקומיים, שבאה לידי ביטוי גם בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי וגם בנתוני פדיון רשתות השיווק, שמצביעים על עלייה בחודש פברואר. מגמה זו, נתמכה, בין השאר, בגידול בחיסכון של משקי הבית במהלך שנת 2020, שהסתכמה בעלייה של כ-3.9% בהכנסה הפרטית הפנויה (מכל המקורות, כולל תמיכות ממשלתיות) במקביל לירידה של כ-9.5% בצריכה הפרטית (על פי דוח בנק ישראל לשנת 2020 שהתפרסם ב-6 באפריל).

העלייה בפעילות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, ככל שתהליך פתיחת המשק יימשך כמתוכנן. אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-7% בשנת 2021, בהובלת הענפים שנפגעו מהמשבר במידה משמעותית (בעיקר צריכה שוטפת של שירותים).

| תמונת מצב מאקרו-כלכלית עולמית/h2

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה העולמיות לשנים 2021-2022. הקרן פרסמה את התחזיות המאקרו-כלכליות העדכניות שלה (נכון לאפריל 2021) לשנים הקרובות (במסגרת העדכון המלא החצי-שנתי של פרסום ה-WEO). מהפרסום עולה כי שנת 2020 הסתכמה בהתכווצות של 3.3% בתוצר הגלובלי - שיעור התכווצות מעט מתון ביחס להערכות המוקדמות. זאת, בין השאר, על רקע הקלת הגבלות הקורונה ועלייה בפעילות במחצית השנייה של 2020, במרבית האזורים בעולם.

לגבי הפעילות הכלכלית בשנים 2021-2022, התחזית משקפת עלייה במידת האופטימיות מצד קרן המטבע לגבי כמה מדינות, ובפרט אלה המצליחות בהשתלטות על התחלואה באמצעות חיסונים. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מעלה, בהמשך לעדכון מחודש ינואר 2021, על רקע צעדי תמיכה נוספים בכמה כלכלות גדולות, לצד ההערכה כי תהליך ההתחסנות מפני נגיף הקורונה יצבור תאוצה במחצית השנייה של 2021, ויאפשר חזרה נרחבת לפעילות.

קצב צמיחת התוצר הגלובלי ב-2021 צפוי להיות מהיר יותר מזה של 2022, כשבמהלך שנתיים אלה צפויה צמיחה מהירה מהממוצע ארוך הטווח (כ-3.5%). תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מעלה, הן בקרב הכלכלות המפותחות והן בקרב השווקים המתעוררים. להערכת קרן המטבע, המצב שבו לא לכל השווקים המתעוררים תהיה גישה לחיסונים, עלולה להוביל להרחבת הפערים בין המדינות.

להערכת IMF, התוצר של ארה"ב צפוי לחזור לרמתו ערב המשבר (מסוף 2019) כבר במחצית הראשונה של 2021, בעוד גוש האירו ובריטניה צפויים להישאר גם ב-2022 ברמת פעילות נמוכה מזו של טרום המשבר. זאת, על רקע התקדמות איטית של תהליך ההתחסנות באירופה והכניסה המחודשת לסגר ממושך בחלק מהמדינות. קרן המטבע עדכנה כלפי מעלה גם את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2021, שעומדת כעת על 5%, וזאת בדומה לתחזית לאומי (מ-17 בפברואר).

בקרב השווקים המתעוררים, תחזית הצמיחה של סין ל-2021 עודכנה מעט כלפי מעלה, וכך גם תחזית הצמיחה של הודו, שנפגעה באופן משמעותי ממשבר הקורונה וצפויה לצמוח בקצב המהיר ביותר מבין השווקים המתעוררים ב-2021. כמו כן, קצב צמיחת נפח הסחר העולמי בשנים 2021-2022 עודכן כלפי מעלה - מה שצפוי לסייע בהתאוששות הכלכלית הגלובלית.

במבט כולל, עדכון ה-IMF מצביע על שיפור במידת האופטימיות לגבי הפעילות הכלכלית העולמית בשנים 2021-2022, אבל במידה שאיננה אחידה בעוצמתה.

| אופטימיות בארה"ב לגבי התאוששות כלכלית/h2

פרוטוקול ישיבת השווקים הפתוחים בארה"ב FOMC שנערכה במרץ, חושף אופטימיות לגבי התאוששות הכלכלה לצד חשש מעלייה מהירה מדי ברמת התשואות הארוכות. חברי ה-FOMC העלו באופן משמעותי את התחזית לצמיחה כלכלית בפגישה במרץ. התחזית החציונית לצמיחת התוצר בשנת 2021 עלתה ל-6.5%, לעומת תחזית חציונית של 4.2% בדצמבר האחרון. חלק מקובעי המדיניות ב-FOMC הקדימו גם את תחזיותיהם למועד העלאת ריבית הפד.

מהפרוטוקול נראה כי חברי ה-FOMC אינם מודאגים מהאפשרות לעלייה מתמשכת באינפלציה. מרבית החברים ציינו כי הסיכונים לאינפלציה מאוזנים והאינפלציה צפויה לעלות השנה עקב מחסור בחומרים גלם, תשומות ביניים, כוח עבודה, צווארי בקבוק בספנות; ואולם, נראה כי ב-FOMC סבורים כי לחץ כזה יהיה חולף, כאשר האינפלציה תשוב ותרד במהלך 2022. הפרוטוקול משקף צפי כי צמצום קצב רכישות הנכסים הנוכחי של 120 מיליארד דולר בחודש לא יתרחש בקרוב, ובכל מקרה שינוי בקצב הרכישות יקדים כל מהלך עתידי של עלייה בשיעור ריבית הפד, וזאת לא בעתיד הקרוב.

חברי ה- FOMC התייחסו לעלייה בתשואות לפדיון של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, בעיקר בטווח הארוך יותר, שהתרחשה לאחרונה, וראו התפתחות זו כמשקפת את התחזית הכלכלית המשופרת של ארה"ב, את עליית ציפיות האינפלציה, והציפיות להגדלת הנפקות החוב של האוצר של ארה"ב כדי לממן את הגירעון הגדול. בפרוטוקול נכתב כי עלייה מתמשכת בתשואות לפדיון עלולה לסכן את ההתקדמות לעבר יעדי הוועדה (תעסוקה מלאה ואינפלציה ממוצעת של כ-2%) והתפתחות אפשרית כזו של המשך עליית התשואות לפדיון נראית כגורם לדאגה מסוימת בקרב חלקי מחברי ה-FOMC. זה מדגיש שקובעי המדיניות המוניטרית עוקבים מקרוב אחר ההשפעה שיכולה להיות לרמת תשואות האג"ח לטווח הארוך על התחזית הכלכלית. יש לציין כי מאז ישיבת הפד חלה התייצבות מסוימת ברמת התשואות הארוכות.

עוד בפרוטוקול הובעה דאגה מכך שהתנאים הפיננסיים המרחיבים עלולים להוביל ללקיחת סיכונים מוגזמת ולהיווצרות מצב של חוסר איזון פיננסי. עם זאת, לא נראה שב-FOMC יעברו בפתאומיות למדיניות מצמצמת, שמטרתה לנסות ולבלום מראש התפתחותם של בועות מחירי נכסים ו/או סיכוני יציבות פיננסית אחרים.

מקור הגרף: בלומברג.

| המלצות לאומי לפעילות בשוק האג"ח/h2

בנק ישראל צפוי לשמור על הריבית ברמת השפל עוד תקופה ארוכה. אנו צופים מגמה של יציבות בתשואות בתקופה הקרובה. מגמת העלייה של ציפיות האינפלציה - נראה שהגיעה למיצוי בכל הקשור לחלק הבינוני-ארוך של העקום. מומלצת השקעה בעיקר בצמודי מדד קצרים ושקליים הלא צמודים בטווח בינוני.

בנק ישראל ממשיך להעביר מסרים כי המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להיוותר ללא שינוי מהותי בתקופה הקרובה. לא רק שהריבית צפויה להיוותר ללא שינוי, בנק ישראל צפוי להמשיך ברכישות אג"ח ממשלתיות ומט"ח בחודשים הקרובים ואף מעבר לכך. בתרחיש זה נראה כי התשואות הקצרות צפויות להיוותר ברמת השפל, לצד יציבות הצפויה בחלק הבינוני-ארוך של העקום. יציבות בתשואות הארוכות בארה"ב עשויה לתרום לירידת תשואות מסוימת בחלק הארוך של העקום המקומי, אם כי לא ירידה מהותית. נראה כי מגמת העלייה של ציפיות האינפלציה הגיעה למיצוי, בעיקר בכל הקשור לטווח הבינוני – ארוך של העקום.

אם תוקם ממשלה שתצליח ליזום וליישם העלאת מיסים בהמשך, אולי ב-2022 ואולי רק מעבר לכך, נראה כי תהיה לכך תרומה חד-פעמית לעליית רמת המחירים בכמה עשיריות אחוז בודדות. מדובר במהלך של עליית מחירים בעלת מאפיינים חד-פעמיים, ולא בצעדים הצפויים להשפיע באופן מתמשך על תהליכים אינפלציוניים בישראל.

התחזית לירידת האינפלציה ב-2022 ביחס לזו הצפויה ב-2021, מכ-1.4-1.9% לכ-0.4-0.9%, עדיין איננה כוללת הנחות עבודה של העלאת מסים, שעשויות לתרום כמה עשיריות בודדות של אחוז לעליית המדד. בעת הנוכחית, וכפוף לכך שמדובר בתחזית לטווח ארוך במונחי הכלים המשמשים לחיזוי אינפלציה, התחזית לשנת 2023 היא סביב אפס אחוזים, בדומה לשיעור השינוי הממוצע של מדד המחירים לצרכן בשנים 2014-2019.

במבט כולל, אנו סבורים כי העלייה באינפלציה השנה לא תימשך בעוצמתה הנוכחית גם במהלך 2022 ולאחר מכן, בטווח הארוך יותר, צפויה חזרה לסביבת אינפלציה שאפיינה את המשק טרום משבר הקורונה - אינפלציה שנתית אפסית. בתרחיש זה נראה כי ציפיות האינפלציה לטווח בינוני-ארוך מעט גבוהות. לפיכך, השקעה בצמודי המדד מומלצת בעיקר בחלק הקצר של העקום.

בכל הקשור להשקעה בעקום השקלי הלא-צמוד, אנו סבורים כי התקופה הקרובה צפויה להתאפיין ביציבות בתשואות. לפיכך, מומלצת השקעה בעיקר במח"מ (משך חיים ממוצע) בינוני.

| ריכוז המלצותינו בשוק האג"ח הממשלתיות: /h2

• אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני.
• מומלצת החזקה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד.
• צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 4-1 שנים.
• החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת בעיקר בטווח של 7-4 שנים.
• מומלצת החזקת מזומן חלף השקעה במק"מ ואג"ח שקלי לטווח קצר.
• מומלצת מכירת מק"מ הנסחר בתשואה אפסית לאורך כל העקום.
• מומלצת מכירת אג"ח ממשלת ארה"ב כנגד קניית אג"ח ממשלתי ישראלי, על רקע ציפייה להמשך פתיחת פער התשואה השלילי.

| מה צפוי השבוע בשוק האג"ח הקונצרניות/h2

המגמה החיובית באפיק הקונצרני נמשכה גם השבוע. רמת המרווחים המשיכה לרדת, והיא למעשה חזרה לרמות טרום משבר הקורונה. המשך מגמת פתיחת המשק לצד המגמה החיובית בשוק המניות המקומי תומכת בהמשך המגמה החיובית גם באפיק הקונצרני. נוסף על כך, נמשכת מגמת הירידה החדה בגיוסי חוב של חברות - מגמה התומכת אף היא בהמשך עליות השערים בשוק המשני.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין גם השבוע במגמה חיובית של עליות שערים בכל המדדים המובילים. מדד האג"ח הכללי קונצרני סיים את שבוע המסחר בעלייה של 0.3%. עליות השערים השבוע היו די זהות, הן באיגרות החוב בדירוג גבוה והן באיגרות החוב בדירוג בינוני נמוך.

מדדי התל בונד צמודי המדד המשיכו לבלוט בביצועים עודפים. כך, מדד תל בונד 60 השלים עלייה של 2.2% מתחילת השנה, לעומת עלייה של 0.25% בלבד במדד תל בונד שקלי 50.

שוק האג"ח הקונצרני המקומי ממשיך במגמה החיובית המושפעת מגורמים שלהערכתנו, לא צפויים להשתנות בטווח הקרוב:

• המשך מגמת פתיחת המשק וחזרה לשגרה על רקע מהלך החיסונים המוצלח ובמקביל העלייה בתיאבון הסיכון של המשקיעים הבאה לידי ביטוי ביצועים טובים יחסית בשוק המניות המקומי.
• העובדה כי השמים ברובם עדין די סגורים תומכת ובעיקר בחברות החשופות לשוק המקומי.
• מגמה חיובית בקרנות הנאמנות הממשיכות לגייס כספים.
• ירידה חדה בהנפקות חוב. שוק האג"ח הקונצרני המקומי התכווץ בקרוב ל 5% ביחס לגודלו בסוף שנת 2019. מגמה זו בולטת בעיקר על רקע הגידול בשוק האג"ח הממשלתי בשיעור של כ – 20% בתקופה המקבילה. הירידה אגב בהנפקות חוב באה לידי ביטוי בעיקר בירידת הנפקות של חברות בדירוגים גבוהים ובנקים.

מקור: בנק ישראל.

| המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:/h2

• תנאי הרקע הכלליים להשקעה באפיק הקונצרני ממשיכים להיות חיוביים אך עם זאת יש לזכור כי רמת המרווחים חזרה בסמוך לרמות השפל.
• אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ קצר.
• מומלצת חשיפה עודפת לאפיק צמוד המדד.
• אנו ממליצים להיחשף לאפיק בכל רמות הדרוג.
• מומלצת השקעה באופן ממוצע בחברות בדרוג קבוצת A .

| תמונת מצב שבועית של הנפקות חוב/h2

בהנפקות אג"ח החברות הבולטות (לפחות 100 מיליון שקל) בשבוע האחרון, לא כולל ני"ע מסחרי ואג"ח בעל אופציית פירעון לטווח קצר (הרשימה כוללת רק חברות שהשלימו את המכרז לציבור. תשואה כוללת עמלות למשקיעים מוסדיים. סכום הגיוס אינו כולל עסקאות החלפת אג"ח והנפקות אג"ח עתידיות), ההנפקה העיקרית היתה של חברת הנדל"ן מגה אור (TASE:MGOR). 

מראשית שנת 2021 גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ-9.6 מיליארד שקל. בשנת 2020 גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ-53.7 מיליארד שקל. בשנת 2019 גייסו חברות (כולל בנקים וכולל הנפקות ני"ע לטווח קצר) כ-69.6 מיליארד שקל.

** רווח בהנפקה - רווח מחושב ביחס למחיר המכרז המוסדי.

הנפקות משרד האוצר ובנק ישראל:

• משרד האוצר יגייס השבוע (12 באפריל) 2.90 מיליארד שקל בהנפקה לעש"ר. הסדרות שיגויסו: ממשק 723 – 350 מיליון שקל, ממשק 226 – 400 מיליון שקל, ממשק 330 – 350 מיליון שקל, ממצמ 726 – 450 מיליון שקל, ממצמ 1131 –350 מיליון שקל, ממקצ 222 (נייר חדש)  – 1,000 מיליון שקל.
• האוצר יקיים השבוע (13 באפריל) מכרז החלף שבמסגרתו ירכוש מהציבור את גליל 5903 וינפיק כנגד את סדרות האג"ח הבאות: ממשק 324, גליל 5904.

קבלו את האפליקציה

הצטרפו למיליוני משתמשים ביישומון Investing.com והשאירו יד על הדופק של השווקים העולמיים.

הורידו עכשיו

נכתב על ידי: ד''ר גיל מיכאל בפמן