| גל רקובר, חדשות דבר |
בנק ישראל פרסם ביום שני את המלצותיו הכלכליות לממשלה הנכנסת, במרכזן שיפור הפריון וחיזוק התשתיות. במכתב המצורף לתוכנית, כתב הנגיד פרופ' אמיר ירון:
"מול התאוששותו המרשימה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, עומדת נחיתותו בשורה של נושאים תשתיתיים, ובעטיה רמת החיים בישראל נמוכה יחסית למדינות OECD".
לפי הנתונים המוצגים בתוכנית, התוצר לנפש במונחי כוח קנייה נמוך בישראל ב-13% מממוצע ה-OECD, וב-26% ממדינות ההשוואה, שהן מדינות קטנות ומפותחות בעלות מאפיינים דומים. את הסיבה לכך תולים בבנק ישראל בנחיתות תשתיתית שמתבטאת בפריון הנמוך: התוצר לשעת עבודה בישראל, 52 דולרים במונחי כוח קנייה, נמוך ב-20% ממוצע ה-OECD, וב-35% ממדינות ההשוואה.
לפי התוכנית, ההסבר למצב הזה טמון בין השאר בפערים החברתיים: השכבות החלשות, המורכבות בעיקר מערבים ומחרדים, סובלות מפערי יכולות משמעותיים בהשוואה למעמד הביניים ולעשירונים העליונים. כמו כן, ההשקעה הציבורית בחינוך לגילאי 0-5 נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית.
לטיפול בסוגיות אלו המליצו בבנק ישראל על שורה של צעדים בתחום החינוך הממוקדות בשכבות החלשות: העדפה מתקנת בשעות הוראה בחברה הערבית, הגברת לימוד המקצועות הרלוונטיים לשוק העבודה בחברה החרדית, ופיתוח מערכת הכשרה לחרדים בגיל העבודה. בנוסף, המליצו על הגדלת הסבסוד לחינוך הרך באופן לא אוניברסלי, כלומר לשכבות החלשות בלבד.
עוד מצוין בתכנית ששכרם הנמוך של המורים, בייחוד המורים המתחילים, מקשה למשוך מורים מתאימים ובעלי יכולות גבוהות. את סוגיות אלו מציעים בבנק ישראל לפתור דרך שיפור התגמול למורים בעלי הכשרה מתאימה במקצועות המתמטיקה, האנגלית והמדעים, בנוסף להגדלת תגמול לפי הצלחת בתי הספר.