| ארז רביב, חדשות דבר |
המגעים לחתימת הסכם הפשרה המקודם עם לבנון לגבי סימון הגבול הימי בין המדינות מתקרבים לסיום, בצל ביקורת של האופוזיציה. לשכת ראש הממשלה יאיר לפיד הודיעה כי ההסכם נמצא בבחינה משפטית לקראת חתימה ואמר ש"ההצעה שומרת על מלוא האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל, וגם על האינטרסים הכלכליים שלנו". קביעה זו זכתה לביקורת חריפה מצד גורמי ימין, הטוענים גם נגד סמכותו של לפיד לאשר הסכם כזה וגם נגד עומק הפשרה המסתמנת בו.
לפי דיווחים, הסכם הפשרה מקבל את "קו המצופים", הגבול שקבעה ישראל בהתאם לשיקוליה הביטחוניים, לגבי 5 הק"מ הראשונים של הגבול הימי. לאחר מכן נסוג לקו פשרה בין הקו הלבנוני המקורי לישראלי. הוא מעניק ללבנון את עיקר הזכויות בחלקת הגז "קאנא", בה ייתכן שיש גז בכמות מסחרית בשווי מיליארדי דולרים, תוך שהוא מחייב את בעלת הזיכיון, חברת טוטאל (NYSE:TTE) הצרפתית, לשלם לישראל על חלקה בגז, אם וכאשר יופק.
המשא ומתן חודש בשנת 2020 על ידי שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ (הליכוד) ולא הגיע להסכם לאחר כמה סבבים. חלק מהסיבות לכך הוא החרפת הקו הלבנוני הרבה מעבר לקו ההיסטורי שהציגה והופקד באו"ם, כך שגם מאגר "כריש" הישראלי ייכלל ברובו בשטח המים הכלכליים של לבנון.
דרישה זו לוותה באיומים מצד ארגון הטרור חיזבאללה כי לא יאפשר להפיק גז ממאגר "כריש" לפני שלבנון "תקבל את מה שמגיע לה", ואף לאחר שליחת מספר מל"טים מלבנון לכיוון אסדת כריש, שצה"ל תקף והפיל. בכך, הצליח חיזבאללה להכניס את מאגר כריש לשיח על הסכם הפשרה.
בממשלת ישראל יש המציגים את ההסכמה לכך למאגר "כריש" יוכר כישראלי כהישג ישראלי, אף שעצם הכללתו בשיח הציבורי על ההסכם היא הישג לצד הלבנוני.