| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
החלטת הפד בשבוע שעבר להעלות את הריבית היתה כנראה אחת הקלות של הבנק המרכזי האמריקאי בשנה האחרונה. האינפלציה בארה"ב במגמת ירידה ברורה שנובעת לא רק מאפקט הקצה של המדדים הגבוהים של שנה שעברה אלא גם מהאטה לכל רוחב מדד המחירים לצרכן.
בהתאם, האינפלציה במדד שירותי הליבה ללא דיור, אותו מדד שהפד סימן כבר לפני כמה חודשים כחשוב ביותר לקביעת המדיניות שלו, ירדה ל-4%.
אם ככה אז למה הפד העלה את הריבית?
הסיבה העיקרית היא כנראה כי הוא פשוט יכל. השוק תמחר העלאת ריבית בהסתברות של כמעט מאה אחוז וכל צעד אחר של הפד היה מתקבל כהפתעה. בפד מעדיפים לא לגרום סתם להפתעות ומוכנים להעלות את הריבית גם קצת יותר מדי, בטח כשמצב המשק טוב מהצפוי.
כעת, נראה שללא הפתעה מיוחדת הפד סיים את העלאות הריבית שלו וימתין מספר חודשים לראות שההאטה בשוק העבודה אכן מתרחשת, כפי שצריך לקרות אחרי כל כך הרבה העלאות ריבית.
האטה בשוק העבודה תהיה המסמר האחרון בארון האינפלציה ואם אכן תרחיש זה יתממש הפד יכול להיות מאוד מרוצה מהמדיניות שלו בשנה האחרונה.
בגוש האירו לעומת זאת הבנק המרכזי קצת פחות מרוצה כנראה. העלאת הריבית ביום חמישי האחרון היא כנראה לא האחרונה שכן האינפלציה באירופה עדיין גבוהה מאוד אבל לבנק המרכזי יהיה קשה להמשיך ולהעלות אותה עוד הרבה כשהכלכלה כבר במיתון.
ה-ECB נמצא בין הפטיש לסדן וסביר להניח שהלחצים עליו רק ילכו ויתגברו. לגארד טענה כמה וכמה פעמים שהמלחמה באינפלציה תניב לא מעט כאב אבל תהליך כזה הרבה יותר מסובך במציאות מאשר בתיאוריה.
ככל שה-ECB ימשיך להעלות את הריבית הלחצים הפוליטיים עליו יתגברו ובגוש האירו לפוליטיקה הבין-מדינית יש תמיד משקל בהחלטות של הבנק המרכזי.
ומה אצלנו?
על פניו גם בנק ישראל יכול, כמו הפד, לצאת לחופשת קיץ ולהמתין בסבלנות שהאינפלציה תמשיך לרדת. עם זאת, כמו שהנגיד ציין בבירור בהודעה האחרונה שלו, המדיניות של בנק ישראל תלויה לגמרי גם באירועים בסביבה הפוליטית ובהשפעות שלהם על שוק המט"ח.
היחלשות השקל מוסיפה ללחצים האינפלציוניים והשווקים לא סתם מתמחרים עוד העלאת ריבית.
ההודעות האחרונות של חברות הדירוג לא מוסיפות כמובן להרגעת הרוחות. אמנם ההודעות לא היו חריגות כל כך, בטח לא כמו שהכותרות בתקשורת טענו, אבל יש להן משמעות ברורה: ככל שחוסר השקט נמשך כך גם הסיכון של ישראל עולה.
אגב, מי שמצפה להפחתת דירוג של ישראל יצטרך כנראה עוד לחכות לא מעט זמן. הורדת דירוג לא תתרחש רק על רקע חוסר השקט אלא כתגובה לפגיעה אמיתית במצבה הפיסקאלי של ישראל.
המשך החקיקה עלול להביא למצב כזה דרך פגיעה בענף ההייטק ובהכנסות המדינה ממיסים אבל זה תהליך ארוך שאינו קורה תוך כמה חודשים.
לכן, ללא הסכמה בין הצדדים בזמן הקרוב בהחלט תיתכן הפחתה של אופק הדירוג אבל לא של הדירוג עצמו.
מעבר לכך, גם ללא השפעת השקל כדאי לזכור שבישראל קשה יותר להוריד את האינפלציה מאשר בארה"ב, בעיקר בגלל שוק הדיור הקשיח.
לכן, סביר להניח שהריבית בישראל תוותר גבוהה עוד זמן רב עד שבבנק ישראל ישתכנעו שאפשר לשנות כיוון.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.