| נורית דרור, יחידת המחקר, הבורסה לניירות ערך |
המסחר בבורסה בתל-אביב התאפיין בתנודתיות רבה והסתכם בירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב, בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם, כשהשוק הישראלי הפגין חוסן ומדדי המניות ואיגרות החוב בתל-אביב ירדו בשיעור מתון משמעותית יחסית לעולם. ירידות השערים בשוקי העולם הושפעו מהתפרצות אינפלציונית שהביאה להעלאת ריבית אגרסיבית מתמשכת ע"י בנקים מרכזיים ולהאטה בפעילות הכלכלית.
| שערי המניות – חוסן בשוק הישראלי עם ירידות בשיעור מתון משמעותית יחסית לעולם
בסיכום שנת 2022, מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בכ-8% ובכ-10%, בהתאמה, לעומת מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס בארה"ב שירדו בכ-18% ובכ-9% בהתאמה, ומדדי יורוסטוקס 50 באירופה ו-MSCI העולמי שירדו בכ-11% ובכ-19%, בהתאמה (נתוני הבורסות בחו"ל במטבע מקומי). בניתוח חמש שנתי לשנים 2022-2018 מובילים מדד ת"א טכנולוגיה עם עלייה של כ-79% ומדדי ת"א בנקים 5 ות"א נדל"ן עם עלייה של כ- 66% בממוצע.
ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדדי חברות הנדל"ן, המורכבים מחברות המושפעות מאוד מעליית הריבית. מדדי ת''א בנייה ות"א-מניב חו"ל ירדו בכ-34% בממוצע ומדד ת"א-מניב ישראל ירד בכ-23%. בחמש השנים האחרונות 2022-2018, עלה מדד ת"א-נדל"ן בכ-63%.
מדדי חברות ההייטק ירדו בהתאם למגמה העולמית. מדד ת"א גלובל-בלוטק ירד בכ-36% ומדד טק-עילית ירד בכ-30%, זאת בדומה למדד נאסד"ק 100.
האטרקטיביות שאפיינה את ענף ההייטק בשנות הקורונה 2020 – 2021 החלה לרדת בעקבות מיגור המגפה והעלאת הריבית בכל העולם, אשר לה השפעה שלילית במיוחד על חברות הצמיחה. בעקבות זאת, חברות הייטק ברחבי העולם וגם בארץ החלו לצמצם את מצבת העובדים. יצוין כי בחמש השנים האחרונות 2022-2018, מדד ת"א-טכנולוגיה מוביל בעלייה של כ-79%.
מדד ת"א בנקים-5 רשם השנה ירידה קלה של כ-4% בהמשך לזינוק של כ-68% בשנה הקודמת. ירידת המדד עקב ציפייה להאטה במשק, קוזזה בהשפעה החיובית שהייתה לעלייה ברווחיות ובהכנסות המימון של הבנקים, עקב עלייה בהיקף האשראי שנתנו בעיקר לרוכשי דירות והעלייה בשיעור הריבית.
מדד חברות ושותפויות הנפט והגז זינק השנה בכ-39% בהמשך לזינוק של כ-62% בשנה הקודמת, בעיקר לאור העלייה החדה במחירי האנרגיה, עם זינוק של כ- 91% במחיר גז טבעי והביקוש הגובר לרכישת גז טבעי מישראל.
יצוין כי מחיר נפט ברנט זינק בכ-55% במחצית הראשונה של השנה, ובמחצית השנייה של השנה ירד והיה גבוה מעט מהרמה בה היה בתחילת השנה, זאת בהשפעת האטה בפעילות הכלכלית העולמית והחלטת האיחוד האירופי ומדינות ה-G7 לקראת סוף השנה על מחיר מקסימום של 60 דולר לחבית נפט רוסי החל ב-5 בדצמבר, 2022.
| מחזורי המסחר במניות – עלייה של 24% משנה קודמת ושיא של 11 שנים
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורי מסחר ערים והסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל ביום – גבוה בכ-24% מהמחזור בשנת 2021 והמחזור הגבוה ביותר מאז שנת 2011. למחזורי המסחר הערים השנה תרמו: התנודתיות בשערי המניות והתגברות פעילותם של משקיעי חוץ בשוק המניות בתל-אביב. מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודשים ינואר-ספטמבר 2022 תושבי חוץ רכשו, נטו, מניות בסך כ-13 מיליארד שקל בבורסה בת"א, לאחר רכישות בסכום דומה בכל שנת 2021.
כזכור, הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדדים אחרים, ל-500 שקל בכל מניה, מהלך שתרם באופן מיידי ומשמעותי להגדלת הנזילות בשוק ולעלייה בהיקף הפקודות הקטנות, הן ע"י המשקיע הפרטי והן ע"י עושי שוק ומחוללי ציטוטים.
| 548 חסרות נסחרות בתל אביב - שיא מאז 2012
בסוף השנה נסחרו בבורסה 548 חברות בורסאיות – המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2012 וגידול של 7 חברות לעומת מספרן בסוף שנת 2021.
סה"כ נוספו השנה 22 חברות חדשות לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ-25.8 מיליארד שקל: 13 חברות חדשות שהנפיקו השנה (כ-13.5 מיליארד שקל, לאחר ההנפקה), 6 חברות שהכניסו פעילות לחברה נסחרת (כ-1.1 מיליארד שקל), ו-3 חברות שנרשמו ללא גיוס (שתי חברות שביצעו רישום כפול וחברה שהתפצלה - כ-11.2 מיליארד שקל). מנגד, נמחקו מהבורסה 9 חברות, בהן שלוש חברות שמוזגו בחברה בורסאית ומחיקתן אינה פוגעת בכיסוי הבורסאי.
מתוך החברות הנסחרות, 52 חברות דואליות נסחרות בתל אביב ומניותיהן נסחרות במקביל בחו"ל.
מתוך החברות הדואליות - שתי חברות רשמו את מניותיהן למסחר השנה בתל-אביב במסגרת הרישום הכפול - חברת הנדל"ן הזרה יו.אמ.איץ' (TASE:UMH)- קרן ריט זרה העוסקת בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב ונסחרת ב-NYSE , וחברת הטכנולוגיה הדואלית ראדא (NASDAQ:DRS) שמניותיה נסחרות בנאסד"ק מוזגה בחברת לאונרדו די אר אס (זרה). מניות ראדא נמחקו מהמסחר בת"א ובנאסד"ק ומניות לאונרדו (סמל DRS) נרשמו למסחר בשני השווקים.
בנוסף, שלוש חברות הייטק הנסחרות בתל אביב נרשמו למסחר מקביל בבורסת נאסד"ק בארה"ב - מניות חברת הקלינטק – ברנמילר אנרג'י (NASDAQ:BNRG), חברת הטכנולוגיה סייברוואן (NASDAQ:SVRE) וחברת הפינטק נאייקס (TASE:NYAX).
לצד זאת, 4 חברות דואליות נמחקו מהמסחר בתל אביב - מניות חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אופטיבייס נמחקו מהמסחר בת"א ובנאסד"ק בעקבות הצעת רכש ע"י קרן משפחת קפרי, בעלת השליטה בחברה ו- 3 חברות מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א בלבד: חברות הביומד פריגו (NYSE:PRGO) וביומיקס וחברת האנרגיה ארקו (NASDAQ:ARKO).
| שיעור החזקות הציבור במניות הגיע בסוף השנה לכ-62%
בשנת 2022 נמשכו מכירות נטו של מניות ע"י בעלי עניין, אשר מכרו מניות בשווי של כ-6.4 מיליארד שקל, ומנגד קנו מניות בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל.
גיוס הון בשוק המניות - הסתכם בכ-21.8 מיליארד שקל, לאחר גיוס שיא בהיקף של כ-25.8 מיליארד שקל בשנת 2021. הירידה בהיקף הגיוס השנה, נבעה מעצירה בגל ההנפקות הראשוניות באפריל 2022, בדומה למצב בעולם. בסה"כ בשנת 2022, 13 חברות חדשות (בהן 6 חברות הייטק) גייסו כ-2.3 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs).
הירידה בשווקים שהקטינה את התיאבון להשקעות חדשות הביאה לכך שמרבית החברות החדשות שהצליחו להשלים את ההנפקה הינן חברות גדולות (בשווי של יותר ממיליארד שקל לאחר ההנפקה). חמש חברות חדשות גדולות גייסו כ-2 מיליארד שקל – כ-84% מסך הגיוס בהנפקות ראשוניות בשנת 2022, זאת לעומת 12 חברות גדולות שגייסו כ-4.6 מיליארד שקל – כ-43% מסך הגיוס בהנפקות ראשוניות בשנת 2021.
חמש החברות הגדולות שהנפיקו הן: קבוצת אקרו בשווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, שיכון ובינוי (TASE:SKBN) אנרגיה בשווי של כ-2.8 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, קרסו נדל"ן (TASE:CRSR) בשווי של כ-2 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, בית וגג (TASE:BVGG) בשווי של כ-1.3 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, ואימאג'סט (TASE:ISI) - חברה המספקת שירותי צילום לוויין ופיענוח, שביצעה הנפקה גלובלית (למשקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים) בהובלת החתם הזר UBS - בשווי של כ-1.2 מיליארד שקל לאחר ההנפקה.
בגיוסי החברות הוותיקות נרשמה עלייה והם הסתכמו בכ-19.5 מיליארד שקל בשנת 2022, לעומת כ-15.3 מיליארד שקל בשנה הקודמת. עיקר העלייה מקורה בגיוסי הבנקים הגדולים לאומי (TASE:LUMI) ובנק דיסקונט (TASE:DSCT) שהסתכמו בכ-2.8 ובכ-1.4 מיליארד שקל, בהתאמה, והיו להנפקות המניות הגדולות ביותר ע"י בנקים זה יותר משני עשורים.
| שוק איגרות החוב – שיא בגיוס אג"ח חברות, גיוס נמוך במיוחד של הממשלה
המסחר באיגרות החוב הסתכם בירידות שערים במרבית המדדים המובילים, בשיעור של כ-7.5% בממוצע. ירידות השערים הושפעו מהתגברות הציפיות להעלאת הריבית ומהעלאות הריבית בפועל, עקב העלייה בשיעור האינפלציה.
איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה, ובראשן איגרות החוב ל-10 שנים בלטו בירידה של כ-16%, זאת בדומה למגמת המסחר באג"ח ממשלת ארה"ב. יוצאות דופן השנה הן: איגרות החוב הקונצרניות צמודות מט"ח הכלולות במדד תל בונד-דולר, שעלה בכ-6% תוך תנודתיות, במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-10%, ואיגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית משתנה הכלולות במדד תל גוב משתנה שעלה בכ-1%.
מחזור המסחר היומי באג"ח ממשלתי הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2022, נמוך בכ-19% מהמחזור בשנה הקודמת. באג"ח ממשלתי שקלי הסתכם המחזור בכ-1.6 מיליארד שקל ובאג"ח ממשלתי צמוד מדד הסתכם המחזור בכ-0.9 מיליארד שקל. הירידה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות הושפעה מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי ע"י בנק ישראל בסוף שנת 2021, תוכנית הרחבה כמותית שנקט בנק ישראל במסגרת סיוע למשק בעת הקורונה.
גורם נוסף היה ירידה בפעילות משקיעי חוץ. השנה הסתכמו רכישות של אג"ח ממשלתי בתל-אביב ע"י משקיעי חוץ בכ-1 מיליארד שקל נטו בינואר-ספטמבר 2022, לאחר רכישות בסך כ-24 מיליארד שקל נטו בכל שנת 2021, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל.
מחזור המסחר באג"ח חברות (כולל אג"ח מובנות, וקרנות סל) הסתכם בכ-1 מיליארד שקל ביום בממוצע בשנת 2022, גבוה בכ-15% מהמחזור בשנת 2021. לעלייה במחזורי המסחר באיגרות חוב אלה תרמה התנודתיות במסחר. החל באוקטובר 2022 הופסקה הנפקת אג"ח מיועדות ע"י הממשלה, ועקב כך צפויה הסטה של השקעות קרנות הפנסיה מאג"ח אלה למניות ולאיגרות חוב קונצרניות בת"א ולנכסים זרים בחו"ל.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר התמתנו בשנת 2022 עקב המעבר לעודף תקציבי, כפי שעולה מנתוני משרד האוצר. לעודף התקציבי תרמה העלייה בהכנסות הממשלה, בעיקר ממיסים, לצד ירידה בהוצאות הממשלה בגין סיום תוכנית סיוע למשק בעת הקורונה. סך הגיוס הממשלתי בארץ ובחו"ל השנה הגיע לכ-45.5 מיליארד שקל ברוטו, מזה כ-40.2 מיליארד שקל בת"א - לעומת גיוס בסך כ-104 מיליארד שקל בשנה הקודמת, והיה הגיוס הנמוך ביותר מאז שנת 2016.
נציין כי השנה חלה עלייה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-76% מהסכום שגויס השנה בהנפקות אג"ח ממשלתי בת"א לעומת כ-74% בשנת 2021, ובמקביל חלה ירידה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-24% מהסכום שגויס השנה בהנפקות אג"ח ממשלתי בת"א לעומת כ-26% בשנת 2021. הנפקות משרד האוצר השנה לוו בפדיונות בסך של כ-65.5 מיליארד שקל באג"ח שקלי וכ-22.5 מיליארד שקל באג"ח צמוד מדד. כ-5.3 מיליארד שקל גויסו בחו"ל, לראשונה מאז אוקטובר 2020, באמצעות אג"ח צמוד אירו ל-10 שנים בריבית 0.625% - הנמוכה ביותר עד היום.
מנגד, היקף הגיוסים ע"י אג"ח חברות מהציבור בשוק איגרות החוב בישראל (ללא: TASE UP ואג"ח מובנות) שבר את השיא אליו הגיע בשנה הקודמת והסתכם בכ-83 מיליארד שקל בשנת 2022, בהמשך לגיוס בסך כ-78 מיליארד שקל בשנת 2021. קצב הגיוסים ע"י חברות ענף הנדל"ן הואט מעט במחצית השנייה של השנה עקב העלייה בריבית והתייקרות עלויות המימון, ואילו גיוסי הבנקים התגברו השנה והגיעו לשיא. יצוין כי בשנת 2022 היקף הפדיונות היה כ-52 מיליארד שקל, ובשנת 2023 צפוי היקף הפדיונות להגיע לכ-54 מיליארד שקל.
נרשמו גיוסים ערים ע"י הסקטור הפיננסי שגייס השנה סכום שיא כ-33 מיליארד שקל מהציבור, וגייס כ-1.9 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-33 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2021, לצד ירידה בהיקף גיוסי הסקטור הריאלי שגייס ב-2022 כ-50 מיליארד שקל מהציבור וכ-2.6 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-62 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2021.
| קרנות סל - 26 קרנות חדשות, קרוב ל- 30 מיליארד הוזרמו לקרנות הכספיות ב-9 החודשים האחרונים
בשנת 2022 נרשמו למסחר 26 קרנות סל חדשות ששוויין בסוף השנה עמד על כ-900 מיליון שקל, בהן 6 קרנות סל העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים בשווי מצרפי של כ-95 מיליון שקל, 17 קרנות סל העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים בשווי מצרפי של כ-700 מיליון שקל. 2 קרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים וקרן סל אחת על סחורות בשווי מצרפי של כ-90 מיליון שקל.
כיום נסחרות בבורסה 529 קרנות סל, מהן: 88 קרנות סל על מדדי מניות מקומיים ו-277 קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים, 145 קרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים, ו-18 קרנות סל על מדדי אג"ח בינלאומיים וסחורות.
שווי השוק הכולל של קרנות הסל מגיע לכ-98 מיליארד שקל בסוף השנה, כאשר לראשונה השנה – שוויין המצרפי של קרנות הסל על מדדי מניות מקומיים (כ-39 מיליארד שקל) גבוה משוויין המצרפי של קרנות הסל על מדדי מניות בינלאומיים (כ-33 מיליארד שקל). תרמה לכך התשואה העודפת של מדדי המניות בת"א על פני מדדי חו"ל שהחל בשנת 2021 ועד היום. 295 מקרנות הסל, בשווי כולל של כ-33 מיליארד שקל, עוקבות אחר מדדי מניות ואיגרות חוב בינלאומיות וסחורות.
בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 39 קרנות חוץ, שהונפקו ע"י שלושה גופים בינלאומיים מובילים, "בלאקרוק", "ליקסור" ו"אינבסקו". קרנות אלה נסחרות במקביל גם בחו"ל. שוויין המצרפי של החזקות הציבור בת"א ב-39 הקרנות הנ"ל מגיע לכ-2.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, גבוה בכחצי מיליארד שקל משוויין בסוף שנת 2021. עיקר העלייה בשווי נזקפת לרכישות של קרנות על מדד המניות S&P 500.
בהשפעת העלאת הריבית במשק וירידות השערים בשוקי המניות ואיגרות החוב, הציבור הזרים לקרנות כספיות סכום ענק בהיקף של כ-28 מיליארד שקל נטו בחודשים אפריל-דצמבר 2022, לאחר שמשך מקרנות אלה כ-12 מיליארד שקל נטו החל בינואר 2020 ועד מרץ 2022.
הציבור הזרים לקרנות המשקיעות במניות בת"א כ-2.4 מיליארד שקל בינואר-אפריל 2022, ולאחר מכן משך מקרנות אלה כמיליארד שקל נטו. בסיכום שנת 2022 הציבור הזרים לקרנות אלה כ-1.4 מיליארד שקל נטו. במקביל, הציבור משך סכום ענק בהיקף של כ-21.7 מיליארד שקל נטו מקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בתל-אביב ומשך כ-2.8 מיליארד שקל מהקרנות המשקיעות בחו"ל, בעיקר מהקרנות האקטיביות.
| שוק הנגזרים
שוק הנגזרים בשנת 2022 התאפיין בתנודתיות ובמגמה מעורבת במחזורי המסחר, לעומת השנה הקודמת. המחזור באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-115 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת 2022, גבוה בכ-8% מהמחזור בשנה הקודמת והגבוה ביותר מאז שנת 2019.
מחזור המסחר באופציות הדולריות הסתכם בכ-40 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת 2022, נמוך בכ-14% מהמחזור הממוצע בשנת 2021. הירידה במחזורי המסחר באופציות הדולריות הינה חרף התחזקות הדולר בכ-10% ביחס לשקל שהושפעה מהעלאות ריבית הפד החל במרץ 2022, ומירידות השערים בארה"ב שהעלו את רכישות המטבע ע"י משקיעים מוסדיים שנדרשו לגדר את השקעותיהם בחו"ל.
לסיכום, התבססות האינפלציה ברמות גבוהות בארה"ב, אירופה וישראל אילצה את הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית באופן חד במהלך השנה החולפת וכתוצאה מכך נפגעו משקיעי איגרות החוב ומשקיעי המניות. חברות הטכנולוגיה אשר להן רגישות גבוהה לעליות הריבית ירדו באופן חד בהשוואה לשוק המניות הרחב. זו הייתה שנה חריגה גם בקצב הפיחות של השקל, שנבעה בראש וראשונה מהתחזקות הדולר בעולם והירידות החדות בשוק המניות האמריקני.
במבט קדימה, מילת המפתח היא מיתון והציפיות הגוברות להאטה כלכלית גלובלית. המנות המוגברות של העלאת הריביות להתמודדות עם האינפלציה, יביאו לתופעת לוואי של האטה כלכלית אשר תורגש בכל העולם. יחד עם זאת, קצב ההאטה והצמיחה הכלכלית לא תהיה הומוגנית, כך בעוד שבאירופה הצמיחה הצפויה הינה שלילית, בארה"ב צפויה צמיחה חיובית נמוכה יחסית ובישראל, על פי נתוני משרד האוצר, נראה צמיחה צפויה של כ- 2%-3%.
זוהי תחזית אופטימית, אך יחד עם זאת גם אם תהיה תחזית נמוכה יותר ונראה האטה בקצב הצמיחה, היא עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מהצמיחה הצפויה בעולם, מה שיאפשר תמיכה לשוק המניות הישראלי, הנשען על הצמיחה והחוזקות של הכלכלה הישראלית. ככל שיחל קצב הורדת הריבית במהלך 2023, כך זו תהווה רוח גבית חזקה לשוק ההון הישראלי. בטווח הקצר העלאת הריבית תגרום לתנודתיות, אך בטווח קדימה, לקראת סוף 2023, עולם התשואות הנוכחי בשוק האג"ח והירידות בשוק המניות, ימצבו את שוק ההון הסחיר כמקום להשקעות לטווח ארוך.
* נתוני הסקירה הינם בערכים נומינליים. נתוני 2022 הינם אומדן, נכון ל-15.12.2022.
הכותבת היא כלכלנית ביחידת המחקר של המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך. הכתוב מוגש כשירות לציבור והוא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות-דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמותו של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחר, והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו, במידע מכל סיבה שהיא.