חשש מפני תחרות? למה מתנגדים הבנקים לקבל כספים ממחזיקי קריפטו

| רו"ח אורי עזרא, ממשרד קופרברג עזרא ושות', מקבוצת אליוט |

כידוע, הבנקים בישראל מקשים רבות על קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו כמו ביטקוין או את'ריום, בטענה כי הם אינם יודעים מה מקור הכספים וכי ישנו חשש שמקור הכסף הינו עבירות של הלבנת הון.

זאת, אף שמדווח ומשולם המס בגינם. אבל, אם אתם גוף מוסדי שמבקש לבצע את הפעולה - זה הופך להיות אפשרי?

אלטשולר שחם הוריזון, חברה בת של אלטשולר שחם (TASE:ASPF), מציעה ללקוחותיה שירותי רכישה של ביטקוין ואת'ריום.

הרכישה עבור לקוחות החברה מתבצעת דרך הפלטפורמה שלהם, כאשר הלקוחות מזרימים את הכסף דרך חשבונותיהם הפרטיים לפלטפורמה של החברה - ומשם תבוצע הרכישה דרך בורסות מפוקחות למסחר.

הרכישות מתבצעת דרך בנק המנוהל באפוטרופסות בבנק ירושלים (TASE:JBNK)או בחשבון ייעודי אחר. 

| פתאום הכל אפשרי?

המערכת הבנקאית בישראל מתנגדת בתוקף לקבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו, גם אם הלקוח מוכיח את פעילותו (תשלומי הרכישה והמכירה).  

אלטשולר שחם הוריזון טוענים כי פעילות הקנייה והמכירה אצלם נעשית באמצעות מעגל סגור עם המערכת הבנקאית; כמו כן, בקבלת הכסף בעת המכירה, אין בעיה עם הכסף, מאחר והבנק יודע על כל המסלול, הן של הקנייה והן של המכירה. 

מפליא, אם כן, שישנם עדיין מקרים רבים שבהם לקוחות מציגים לבנקים את כל הפעולות מארנק דיגיטלי, הצלבת קניות ומכירות, ועדיין הבנקים מתנגדים לקבלת הכספים. 

| הכר את הלקוח?

אחד הקשיים הגדולים בתחום הקריפטו עם נושא חוק איסור הלבנת הון הינו סעיף 8 ב (ב) 1 לחוק, שקובע כי טרם מתן שירות עסקי, על נותן השירות העסקי לוודא כי יש בידיו פרטי זיהוי של הלקוח ושל מי שבעברו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. 

ישנן פלטפורמות מסחר בקריפטו שעורכות בדיקת הכרת הלקוח טרם ביצוע פעולות מסחר, וישנן זירות מסחר ללא הזדהות.

עם זאת, גם אם תבצעו את המסחר דרך פלטפורמות שמבצעות את תהליך הכר את הלקוח (KYC), תיתקלו בקושי רב מול המערכת הבנקאית במשיכת הכספים במימוש המטבעות.

| אנקדוטה מסוימת לשוק הקריפטו?

לפני כ-25 שנה התחיל דבר שנקרא אינטרנט - "משהו שמתקשר בין שני מחשבים". כולם התייחסו לזה כאל משהו נחמד, אך אף אחד לא הבין באמת את גודל הדבר, עד שלאחר 25 שנה, דקה בלי אינטרנט, והעולם חרב עלינו. 

אנחנו לא יודעים אם אולי בעוד 25 שנה יהיה לכולנו ארנק דיגיטלי ונעשה פעולות באמצעות בלוקצ'יין, ולא נזדקק לבנק שיתווך בינינו ויגזור קופון עלינו. לא מן הנמנע כי זהו מקור החשש האמיתי של הבנקים.

כאיש ביקורת, "האני מאמין" שלי הוא: "אין חשש שלא ניתן לאושש" - קרי, אם יש לבנק חשש שמדובר בכספי טרור, ניתן לבקש אסמכתאות ולהצליב אותם עם פעולות שבוצעו, ולהשתכנע כי מדובר בפעולות כשרות.

ואולם, כיום הבנקים בישראל בוחרים להערים קשיים על התחום - מה שלדעתי האישית, נובע מהפחד לקיומם בעתיד.