| מאת ד"ר מילי פרי, ראש מרכז מצוינות בלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע |
בחודשים האחרונים משותף באינטרנט סרטון ויראלי מהרצאה של אוגוסטין קרסטנס, מנכ"לBIS , הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, תחת הכותרת "הבנק המרכזי ישלוט על המידע שלך". בסרטון שבו הוא מתאר את ה- CBDC(מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, Central Bank Digital Currency), קובע קרסטנס כי:
"בניתוח של המטבע הדיגיטלי המדינתי בפרט לשימוש קמעונאי (Retail) אנו מקבילים אותו למזומן. קיים הבדל עצום בין המזומן למזומן הדיגיטלי. בהוצאה במזומן אין לנו מידע אודות זהות המשתמש בשטר של 100 דולר. ההבדל המהותי הוא כי במזומן דיגיטלי של בנק מרכזי תהיה לבנק המרכזי שליטה על הכללים והתקנות באשר לשימוש ב- CBDCותהיה בידינו הטכנולוגיה לאכוף כללים אלו. מבחינתנו זו אחריות של הבנק המרכזי".
הנפקת CBDC מטבעה צריכה להיות מבוססת על זהות דיגיטלית, ועלולה להפר זכות לאנונימיות ופרטיות של האזרח אל מול מערכות הממשל וה"אח הגדול". מכיוון שמערכת הבנקאות כולה מתנהלת באופן ממוחשב, ניתן לטעון כי CBDC אינו הכרחי, וכי תומכיו מייצרים רציונליזציה באשר לנחיצותו.
חלק מהסיבות הנמנות על ידי תומכי ה-CBDC הן הצורך ביתירות (Redundancy) במערכות התשלומים כדי לנהל סיכונים, הצורך במערכת יעילה לתשלומים חוצי גבולות, וכן החובה של המערכת הבנקאית להציע פתרונות חדשניים לכלכלה המתוכנתת. הקטנת השימוש במזומן תסייע במלחמה בכלכלה השחורה, הלבנת ההון והגדלת הרווחה הכלכלית והקטנת נטל המס על האזרחים.
הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי עשויה להביא להגדלת התחרות בתחום הבנקאות לאור כניסת שחקנים חדשים לתחום (הניאו-בנקים, הבנקים הדיגיטליים וחברות פינטק, נותני שירותי תשלום חוץ-בנקאיים), תפעל לטובת האזרחים, אבל היא עלולה להקטין את רמת הפיקדונות שייוותרו בבנקים המסחריים, את היצע האשראי ותפגע ברמת היציבות של המערכת הפיננסית כולה.
| מהן הסיבות לכך שהנפקת CBDC נהפכה למשאת לב של ממשלות ברחבי העולם?
יש הטוענים כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, הנבחנת על ידי מדינות כאחת החלופות המובילות להנפקה והפצת CBDC, יצרה את ההזדמנות לבזר את מערך התשלומים הלאומי והגלובלי. טענה אחרת מבהירה כי החשש מדומיננטיות של יואן דיגיטלי בכלכלה העולמית, שיתפוס את מקומו של הדולר האמריקאי, דוחף מדינות רבות להעמיד לו אלטרנטיבה ראויה (מרבית המדינות בוחנות הנפקת CBDC, ובכללן כל הבנקים המרכזיים החשובים בעולם המערבי, וכן נערכים שיתופי פעולה רבים בין מדינות), אף שארה"ב, שעלולה להיות הנפגעת העיקרית של היואן הדיגיטלי, עדיין לא התקדמה בהתוויית היישום של CBDC בגבולותיה.
אחרים מעלים את הסברה כי הממשלות נכנסו לפעולה דינמית מאוד ביום שבו פייסבוק (NASDAQ:FB), אחת המעצמות הטכנולוגיות הגדולות בעולם, העלתה את האפשרות להנפיק מטבע שלה, שנקרא "ליברה" (ושמו שונה ל"דיאם") - מטבע שעד כה לא הונפק.
ציניקנים יאמרו כי שערו המאמיר של ביטקוין והעובדה שהיקף הפעילות במטבעות קריפטו (שאינם מתנהלים במערכת הבנקאית המסורתית, אלא במערכת מבוזרת ואוטונומית) הגיע ליותר מ-2 טריליון דולר מהווה איום חדש על המערכת הפיננסית הממוסדת.
לתפיסת הממשלות, CBDC אמור לשכנע את אזרחיהן כי השימוש בביטקוין או במטבעות קריפטו יציבים (Stable coins) מיותר, אף שעקרונות הפעולה החופשית ונטולת הצנזורה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים שונים ב-180 מעלות מאלה של מטבע ריכוזי בשליטה ממשלתית.
התועלות הרבות המיוחסות ל- CBDC נוגעות ליצירת אלטרנטיבה יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי תשלום קיימים והחדשניים המתאימים לעידן הדיגיטלי, ליצירת תשתית תשלומים שתתמוך באימוץ חדשנות והתאמה לצרכי הכלכלה המתוכננת. כל אלה מעניינים את המגזר הציבורי והעסקי בעולם כולו, אך גם מעלים סוגיות ושאלות רבות - כלכליות, טכנולוגיות וחברתיות.
האם ישראל תצעד קדימה עם רוב ממשלות העולם ותנפיק שקל דיגיטלי? ימים יגידו. חשובה מעצם היישום היא השאלה איך יבוצע תהליך זה, ובאילו אופנים יישמרו ערכי זכויות האזרח אל מול דרישות היעילות והשמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
הכותבת היא ראש מרכז מצוינות בלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ויועצת חדשנות באיחוד האירופי. מייסדת ויו"ר DAO4DAOs ויו"ר פורום CBDC IL