| נמרוד בוסו, מרכז הנדל"ן |
במדור הבחירות האחרון שפרסמנו כאן, על הנעשה במערכת הבחירות של זכרון יעקב, התחרו שני המועמדים המובילים לראשות המועצה מי מהם מתכוון לבלום יותר תוכניות בנייה, להילחם יותר ברמ"י או בקיצור - לבנות כמה שפחות דירות למגורים. אפשר להבין אותם. ביישוב שעדיין רואה את עצמו ככפרי, הדבר האחרון שהתושבים רוצים זה לראות מגדלים מול העיניים.
את הסנטימנט הזה, שמתנגד בתוקף לבנייה אינטנסיבית, אפשר לזהות גם בערים בסדר גודל קטן-בינוני דוגמת רמת השרון, נס ציונה ואפילו ברעננה שכבר מונה כ-80 אלף איש. בעיני רוחם של תושבי היישובים הללו עירם היא בעצם כפר, שאמנם קצת התרחב, ובכל זאת יש לשמור שלא יהפוך לעיר של ממש.
לכל הכתבות לקראת הבחירות המקומיות מחר
בערים גדולות יותר, שברור שכפר הן כבר לא יהיו, דוגמת הרצליה או ראש העין, הנימוק המרכזי נגד הרחבה אינטנסיבית של הבנייה הוא היעדר תשתיות מתאימות, או בשפת העם – "פקקים". למי שמעוניין לזכות בראשות הערים הללו, אין ברירה אלא ליישר קו. לכן באופן מסורתי עמדתן של מרבית העיריות, למעט חריגים ראויים לציון (ירושלים, פתח תקווה, ואשקלון למשל) שוללת בניה מאסיבית מדי למגורים, וזה עוד לפני שמדברים על הנימוק כבד המשקל הנוסף נגד מגורים, והוא היותם "גרעוניים" עבור הרשות המקומית.