| רוני ליפשיץ, מרכז הנדל"ן |
שמאי המקרקעין אריה קמיל, שותף במשרד קמיל, טרשנסקי, רפאל שמאות מקרקעין, מתארח השבוע במדור ומספר על דודו שהיה שמאי וכיוון אותו מקצועית בתחילת דרכו, למה את המקצוע שלו חייבים לפעמים להכיר דרך הרגליים, ועל הפרויקט האהוב עליו - פרויקט פינוי-בינוי ברמת גן.
חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"עבדתי 21 שנה בעיריית תל אביב, ובזמנו כל המחלוקות בענייני שומה הגיעו לשולחני כמנהל מחלקת שומה והשבחה, והייתה לי סמכות להגיע לשומה מוסכמת. בשנת 2009 עבר תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה. עד אז, אדם שהיו לו השגות בנוגע לשומת היטל השבחה שקיבל, הגיש אותן לוועדה ושני הצדדים יכלו להגיע לשומה מוסכמת.
"אחרי התיקון, לא ניתן היה כבר להגיע לשומה מוסכמת באופן זה, ואת ההשגות היו צריכים להגיש מעתה לוועדת הערר. ברגע שהמחלוקות האלה יצאו מתוך העירייה אל ועדות הערר, לי כאיש מקצוע בעירייה לא נשאר לאן להתקדם. אהבתי להיות רלוונטי, והבנתי שהתרומה שלי למוסד לא רלוונטית יותר ועזבתי לשוק הפרטי. ב-2010 הקמתי את המשרד עם השותפים שלי".
טעות שלמדתי ממנה:
"שלא המשכתי ללמוד אחרי התואר הראשון. לתואר הראשון בגיאוגרפיה התקבלתי בפוקס ולא חשבתי שהעולם הזה קשור אלי, בין היתר כי אני דיסלקט ולימודים היו רחוקים ממני. אבל אני מאוד אוהב הוראה ואני חושב שהייתי צריך להמשיך עם העולם האקדמי.