| דוד טברסקי, חדשות דבר |
מחקר של בנק ישראל מגלה כי הזוכים במחיר למשתכן שרכשו דירה בסבסוד הם אמידים יותר מאלו שרכשו דירות בשוק הפרטי.
גם אחרי השקת התכנית, לחמישון העליון (מקביל לשני העשירונים העליונים) יש סיכוי גבוה פי 5 להשיג דירה מאשר לחמישון התחתון (מקביל לשני העשירונים התחתונים), ומחיר למשתכן לא צמצם את הפער.
עם זאת, התכנית סייעה במיתון העלייה במחירי הדיור.
במחקר נערכה השוואה בין דפוסי הרכישה בשוק הנדל"ן בשנים 2012-2015 לשנים 2016-2019, בהן התקיימה הרחבה משמעותית בהיצע הדירות בזכות השקת תכנית מחיר למשתכן.
המחקר הראה שכמות המשפחות שרכשו דירה ראשונה שלא במסגרת מחיר למשתכן, (בין אם לא ניגשו למכרזים, לא זכו, או לא מימשו זכייה) נותר יציב.
הסיבה לכך היא שההיצע המספק של הדירות בכל השוק הצליח לשמור על רמת מחירים נגישה יחסית ולא הוציא משפחות שלא הצליחו לזכות בהגרלות אל מחוץ לשוק, גם כשלבסוף נאלצו לרכוש דירה יקרה יותר.
תכנית 'מחיר למשתכן' הסתיימה בסוף 2020 ועלות יישומה עמדה על כ-10 מיליארד שקלים, אותן המדינה ספגה בעיקר באובדן הכנסה ממכירת קרקע.
לפי בנק ישראל, התכנית הפכה לאטרקטיבית במיוחד למשפחות צעירות עם ילדים, ששיעוריהן בקרב הרוכשים היה גבוה ביחס לרוכשים בשוק הפרטי.
44 אלף העסקאות שנחתמו תחת התכנית אפשרו ליותר מ-12 אלף משקי בית להגיע לבעלות על דירה, בכל חמישוני ההכנסה...