| גיא בית -אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות |
לא היו הפתעות מיוחדות במדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר, כאשר האינפלציה בישראל ממשיכה להאיץ ולפחות להערכתנו, היא עדיין לא הגיעה אל השיא. קצב האינפלציה השנתי האיץ מ-5.1% ל-5.3%, אך חשוב מכך, אינפלציית הליבה האיצה מ-5.0% ל-5.3%, והאינפלציה בענפי השירותים האיצה מ-5.7% ל-6.3%.
הסיפור המרכזי במדד נובמבר היה שוב סעיף הדיור אשר זינק בעוד 0.6% והשלים קצב שנתי של 6.4% כאשר מחודש לחודש כל חוזה שנפתח במדגם של הלמ"ס, מחודש ברמות מחירים הרבה יותר גבוהות (נזכיר כי בכל חודש רק אחוזים בודדים מהמדגם של הלמ"ס מחדשים חוזה או מחליפים שוכר). החדשות הרעות הן שהמחירים בסעיף הדיור במדד מגיבים בפיגור ניכר לנעשה בשוק הנדל"ן בפועל מה שיחזיק את סביבת האינפלציה הכללית בישראל גבוהה יותר לאורך זמן.
החדשות הטובות הן (תלוי באיזה צד של העסקה אתם נמצאים) ששוק הנדל"ן הישראלי נמצא בתהליכים מתקדמים של התקררות עם ירידה משמעותית בפעילות ובתנועת הקונים. המשמעות היא שבמהלך המחצית הראשונה של 2023 אנו כבר נתחיל לראות ירידות מחירים בשוק הנדל"ן, אשר בסופו של דבר גם יתגלגלו בשלב מאוחר יותר אל שוק השכירות. עם זאת, עוד חזון למועד שכן בינתיים מחירי הדיור בישראל ממשיכים להאיץ עם עוד 1.2% בעסקאות שנחתמו בחודשים ספטמבר-אוקטובר, והשלימו עליה שנתית של 20.3% האצה לעומת חודש שעבר אז הם עמדו על 19.8%.
הרכיב הבעייתי השני הוא כמובן סעיף המזון שם הקצב השנתי האיץ מ-5.0% ל-5.5% כאשר במבט קדימה, הפרסומים הרבים בתקשורת במהלך הימים האחרונים מאותתים על כך שהעלאות המחירים בשוק המזון עוד לפנינו, כך שהתפתחויות אלו ממשיכות להוות סיכון מרכזי בכל הנוגע למדדים הקרובים.
במקביל, מדד המחירים ליצרן בישראל זינק בנובמבר ב-1.2%, בין השאר מדד תפוקת ייצור מוצרי מזון זינק ב-0.8% וב-7.6% בשנה האחרונה, תוך איתות שעליות המחירים בתחום המזון עוד צפויות להמשך.
מה אפשר ללמוד ממדד נובמבר בכל הנוגע לבנק ישראל?
מה שהטריד את בנק ישראל בהחלטה הקודמת עדיין צפוי להטריד אותו גם בהחלטה הקרובה – אינפלציית הליבה, והאינפלציה בענפי השירותים ממשיכה להיות גבוהה ולהאיץ – שימו לב כי בניגוד לארה"ב, אירופה ובריטניה, בישראל עוד לא הגענו את שיא האינפלציה, אך זו ממש מעבר לפינה.
יהיה מעניין לראות האם בהחלטה הקרובה בנק ישראל יתחיל לרמוז לנו שהוא הולך להסתכל "מעבר" לעלייה המתמשכת באינפלציית הדיור כאשר במקביל אנו מצפים שהם גם ישימו דגש על ההתמתנות באינפלציית המוצרים – כפי שפאוול עושה בשבועות האחרונים. מנגד, הנגיד לבטח ידגיש כי האינפלציה בענפי השירותים בישראל ממשיכה להיות גבוהה מדי.
בינתיים בעולם, הבנקים המרכזיים לא ממש אהבו את התרחבות התנאים הפיננסים של השבועות האחרונים (במלים פשוטות הם לא אהבו את העליות בשווקים.... ) וכל הבנקים המרכזיים ביממה האחרונה באו לעבוד ושידרו לנו מסרים מאוד ניציים.
זה התחיל עם יו"ר הפרד ג'רום פאוול בשבוע שעבר, שניסה לאותת לשווקים כי הם ימשיכו להעלות את הריבית, אך השווקים פחות השתכנעו שכן תמחור הריבית לא ממש השתנה בעקבות ההחלטה. ביום חמישי בבוקר הבנקים המרכזיים באירופה העלו ריבית – שווייץ, נורווגיה, דנמרק, בריטניה וכמובן ה-ECB.
את תואר הבנק המרכזי הניצי ביותר קטף היום ה-ECB בראשות לגארד אשר העבירה את המסרים הניציים ביותר שה-ECB העביר עד כה. והיא עשתה זאת כאשר כבר ברור שאירופה שוקעת למיתון כלכלי עמוק. לגארד אותתה לשווקים כי הם מתכוונים להעלות את הריבית מעבר למה שגלום כיום בשווקים וכי הסיכונים האינפלציוניים באירופה ממשיכים להיות מאוד גבוהים. כתוצאה מדבריה של לגארד, תשואות האג"ח באירופה זינקו היום, והירידות בשווקים העמיקו.
להערכתנו, הנתונים הכלכליים באירופה ובארה"ב צפויים להיחלש באופן משמעותי במהלך החודשים הקרובים, וביחד עם תנודתיות מוגברת בשווקים וירידה טבעית (עקב התפוגגות השפעות קצה) בקצב האינפלציה השנתי באזורים אלו, יתבססו התנאים לעצירת מהלך עליות הריבית בעולם כבר ברבעון הראשון של השנה.
על רקע הניציות הגדולה של הבנקים המרכזיים ביממה האחרונה, ועל רקע נתוני האינפלציה של חודש נובמבר, סביר כי בנק ישראל יבחר להעלות את הריבית בעוד 50 נ"ב בעוד שבועיים וחצי (02.01.2023). עם זאת, לאור רמת אי הוודאות הגבוהה בעולם, ביחד עם העובדה שהמדיניות המוניטארית בישראל כבר תהיה יחסית מרסנת, ייתכן ובנק ישראל יבחר לעצור את תהליך העלאות הריבית לאחר מכן.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.